תאונות דרכים
נוסע, נהג, או הולך רגל, שנפגע בתאונות דרכים, זכאי לפיצויים עבור נזקי גופו ונפשו, על פי חוק מיוחד, הקרוי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, שנהוג לכנותו בקצרה "חוק הפלת"ד".
כלי רכב שפגיעתם מזכה בפיצויים
מכוניות פרטיות, מסחריות, מיניבוסים, אוטובוסים, מוניות, משאיות, אופנועים, קטנועים וכיוצא באלה כלי רכב, הנעים בכוח מכני על פני הקרקע וייעודם העיקרי לשמש לתחבורה יבשתית. גם רכבות, טרקטורים, מכונות ניידות הכשירות לנוע בכוח מכני בכביש, נגררים ונתמכים. לא כל סוגי השימוש שאדם עושה ברכבו מכוסים בביטוח חובה. אבל מסגרת השימושים המזכים בפיצויים רחבה.
קודם כל, כמובן, נסיעה ברכב, החניית הרכב, כניסה לרכב וירידה ממנו.
אדם נפגע בירידה מרכב, כשכל מטרתו הייתה להוציא ממנו מצית. בעבר בית המשפט העליון קבע כי הוא אינו זכאי לפיצויים בגין תאונת דרכים. כיום לאור שינוי המגמה בעליון ייתכן והתוצאה תהיה שונה.
גם מקרי תאונות דרכים תוך כדי דחיפת הרכב או גרירתו מזכות בפיצויים. באותו אופן, גם תאונות דרכים תוך כדי הידרדרות הרכב, התהפכותו, נפילת מטען או הינתקות חלק מרכב נוסע מזכות בתשלום פיצויים.
גם תאונות דרכים בעת טיפול או תיקון דרך ברכב או תאונות דרכים ממטען או מהינתקות חלק מרכב עומד או חונה, מזכות בפיצויים, ובתנאי שהנפגע בתאונת הדרכים לא נפגע במסגרת עבודתו (יחשב כתאונת עבודה). אולם, בית המשפט העליון קבע, כי תאונות דרכים כתוצאה מכניסה לרכב במהלך תיקון דרך הנעשה בידי אחר, שאיננו המשתמש ברכב, מזכות בתשלום פיצויים, אפילו התיקון נעשה במסגרת עבודתו של המתקן.
תאונות דרכים עקב החלפת גלגל ברכב שלא על ידי בעל מקצוע מזכות בפיצויים.
על פי לשון החוק, פגיעה ברכב שחנה, מכוסה בביטוח חובה, בתנאי שהרכב חנה במקום שאסור לחנות בו.
לכן בא בית המשפט העליון וקבע, כי המשפט "חנייה במקום שאסור לחנות בו", כוונתו לחניה היוצרת סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב חניה אסורה גם אם יש במקום תמרור האוסר חניה.
נהג עצר בשולי הדרך והמתין לעזרה. תוך כדי המתנה נפגע מרכב שסטה ממסלול נסיעתו. בית המשפט העליון קבע כי הנפגע זכאי לפיצויים בגין תאונת דרכים ממבטח הרכב שלו (החונה) למרות שלרכב היוצא מכלל שימוש מותר לחנות בצידי הדרך. זאת משום שחניה כזו יוצרת סיכון תחבורתי.
עוד קבע בית המשפט העליון, כי מבטח הרכב החונה חייב בשילום פיצויים, אפילו החניה או השימוש ברכב לא היו למטרות תחבורה; וכי תיקון דרך ברכב חונה מכוסה, גם בשעה שהרכב חנה כדין.
טעינה או פריקה כשהרכב עומד
פגיעה עקב טעינה או פריקה, של מטען כשהרכב עומד אינה מזכה בפיצויים
פוליסת ביטוח חובה
הדעה המקובלת היא שפוליסת ביטוח החובה נכנסת לתוקף רק מאותו הרגע שתעודת ביטוח החובה משולמת בבנק. בטופס התעודה אף רשום שמועד תחילת הביטוח הוא "המועד בו הוחתמה התעודה בחותמת הבנק".
נפגעי תאונות דרכים שאינם זכאים לתשלום פיצויים
- נפגע אשר גרם לתאונה במתכוון. על כך ראה לעיל תחת הכותרת "תאונות דרכים מכוונות: התאבדות התנקשות".
- נפגע אשר נהג ברכב ללא רשות וכן מי שנוסע ברכב ומודע להיעדר הרשות לנהוג.
- נפגע אשר נהג ללא רישיון נהיגה תקף.
- נפגעי תאונות דרכים בעבודה בדרך אליה וממנה.
נפגעי תאונות דרכים בעבודה בדרך אליה וממנה
אנשים שנפגעו בתאונות דרכים זכאי לפיצויים ממבטח הרכב בביטוח חובה, מכוח חוק הפלת"ד.
אם הנפגע הוא עובד והתאונה ארעה במהלך העבודה, בדרך למקום העבודה, או בדרך חזרה ממקום העבודה, זכאי העובד לתבוע הן פיצויים ממבטח הרכב והן גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. תאונות מסוג זה נקראות תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה.
חישוב הפיצויים לפי ראשי נזק
כאב וסבל
ראש נזק זה הנודע גם כנזק לא ממוני, מחושב בהתאם לנוסחה מתמטית לפי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז.
הסכום המכסימלי לפיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון ("כאב וסבל") לפי חוק הפלת"ד, עמד ביום 24 לאוקטובר 2006 על 147,324 ש"ח. סכום זה מתעדכן במדד מדי חודש. אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר
הפסדי שכר מחושבים בדרך כלל לפי תקופת אי הכושר, שיעור הנכות הזמנית ולאחר מכן הצמיתה שנותרה לנפגע והשלכות הנכות והפגיעה על יכולת תפקודו של הנפגע בעבודה.
החישוב נעשה על ידי מכפלת אחוזי הנכות התפקודית בגובה ההכנסה החודשית של הנפגע כפול מספר החודשים שנותרו לנפגע עד גיל הפרישה המתאים בכפוף להיוון מתאים. קיימות גם דרכי חישוב נוספות. חוק הפלת"ד מגביל את גובה ההכנסה החודשית הנלקחת בחשבון כבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות. התקרה היא שילוש השכר הממוצע במשק (23,604 ₪ נכון ליוני
בהלכת אבו ראמי (בע"א 10064/02 – "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, תק-על 2005(3), 3932) שניתנה לאחרונה, נקבע כי כשהמדובר בקטינים או צעירים, מן הראוי לפסוק עפ"י התוואי של השכר הממוצע במשק כבסיס לחישוב אובדן השתכרות בעתיד.
הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד – עזרת צד ג'
הנפגע בתאונת הדרכים זכאי גם לפיצויים, שיעזרו לו להמשיך ולתפקד באופן אישי ובסביבתו כמקודם. הכוונה להחזר הוצאות עבור עזרה בעבודות משק הבית, ניקיון, בישול, קניות, ליווי, הלבשה, רחיצה, האכלה וכיוצ"ב, הכול בהתאם למצבו התפקודי של הנפגע בעקבות התאונה.
הוצאות ניידות – נסיעות מוגברות
הנפגע זכאי לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, לרבות עלות התאמת רכב לנכות, שימוש בתחבורה ציבורית וכיוצ"ב הוצאות נחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.
הוצאות להתאמת דיור
לרבות בגין עזרים, מעליות, שינוי מקום מגורים וכיוצ"ב הוצאות אשר יוכחו להנחת דעת בית משפט כנחוצות בעקבות הפגיעה בתאונה.
אגרת בית המשפט
נפגעי תאונות דרכים נהנים מהסדר מיוחד בתשלום האגרה. בעת הגשת התביעה, משלם הנפגע-התובע אגרה חלקית: 591 ש"ח בבית משפט השלום; 1,107 ש"ח בבית המשפט המחוזי, כולל אגרת פרוטוקול. האגרה המלאה, 5,683 ש"ח בבית משפט השלום; 35,517 ש"ח בבית המשפט המחוזי, משולמת רק בסוף ההליך המשפטי ולרוב מוטלת במלואה על חברת הביטוח.
התמודדות עם חוקרים של חברת הביטוח
מומלץ כי נפגעי תאונות דרכים יפנו לייעוץ משפטי אצל עורך דין מומחה בתאונות דרכים בטרם המפגש עם החוקר. על הנפגע להודיע לחוקר הפונה אליו, כי הוא מיוצג על ידי עורך דין. יש לדרוש כי החקירה תיעשה בנוכחות עורך הדין וכן הסכמה מראש ובכתב כי העתק של תמליל החקירה וכן של כל הודעה בכתב מטעם הנפגע, יימסרו לידי עורך הדין.
הזכות למידע ומסמכים שבידי מוסדות ורשויות
מוסדות ורשויות אוגרים בארכיביהם ובגנזכיהם מידע ומסמכים רבים. אלה יכולים להיות לעזר רב לנפגעי תאונות דרכים. מצד שני על הנפגע לקחת בחשבון כי מידע הנמסר על ידו למוסדות ולרשויות אלה פתוח גם בפני חברות הביטוח. עשינו רשימה חלקית בלבד של המוסדות, הרשויות והמסמכים שניתן למצוא בהם:
חברות הביטוח (מדור תיאום ובקרה באבנר-תאונות קודמות, משרד התחבורה (פרטי נהגים, טסט, רישיונות, רישומי בעלות), משרד הרווחה (מצב סוציאלי, עבר משפחתי), משרד העבודה (דוחו"ת תאונות עבודה, דוחו"ת פיקוח), משרד החינוך (דוחו"ת תאונות, תיקים אישיים תלמידים, גיליונות ציוני תלמידים), רשויות המס (דוחו"ת מס הכנסה, דוחו"ת מע"מ, הכנסות), משרד הביטחון (סעיפי ליקוי בצה"ל, ועדות רפואיות, דוחו"ת קצין תגמולים), משרד הרישוי (רישיון נהיגה, שלילה, רכב, עיקולים, רכב גנוב), משטרת ישראל (תיקי חקירה, עדויות, דו"ח בוחן תאונות דרכים, פרטי מעורבים בתאונת דרכים) המוסד לביטוח לאומי (תשלומים, פרוטוקולי ועדות רפואיות, נכויות, סיעוד, ניידות), בתי חולים (רשומות רפואיות, דו"ח וועדות חקירה).
התיישנות התביעה
התביעה חייבת להיות מוגשת לבית משפט לא יאוחר מתום שבע שנים ממועד קרות תאונת הדרכים. אדם שנפגע בתאונת דרכים בהיותו מתחת לגיל 18, יכול להגיש את תביעתו לבית המשפט לא יאוחר מתום שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו עד ליום הולדתו ה- 25.
אם יש לנפגע ביטוח אישי המזכה אותו בתגמולי ביטוח, כגון, ביטוח לאובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, תאונות אישיות, וכל סוגי ביטוחי החיים, עליו להגיש את התביעה לתגמולי ביטוח תוך שלוש שנים לבית המשפט. לא די בהגשתה לחברת הביטוח.
כל אדם שנפגע בתאונת דרכים בגופו , זכאי לפיצוי כספי בגין תאונות דרכים על פי חוק, ללא קשר למידת האשמה בעצם גרימת תאונת הדרכים ומי האשם בגרימתה.
הפרמטרים המשפיעים על סכום הפיצוי בגין נזקי גוף בתאונות דרכים בעיקר הינם:
- מידת הפגיעה בכל נפגע/ת בתאונת הדרכים.
- גיל הנפגע/ת בתאונת הדרכים והתקופה שנותרה עד לפרישתו/ה לפנסיה
- שכר הנפגע/ת הממוצע לפני תאונת הדרכים
- הנכות רפואית כתוצאה מתאונת הדרכים
- השפעת הנכות הרפואית שנקבעה בעקבות תאונת דרכים על התפקוד היומיומי ובעבודה
לאחר אירוע של תאונת דרכים, חשוב לשמור על כל המסמכים הרלוונטיים (אותם יבקש ממכם כל עורך דין לתאונות דרכים אשר ייצג אתכם), לרבות: אישורי משטרה, תיעוד רפואי (חשוב להקפיד על שלמות התיאור העובדתי הרפואי שמציגים בפני הרופא, ולהדגיש כי הנזקים הם תולדת תאונת הדרכים), קבלות על הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות שכירת עזרה. גם הוצאות קטנות, דוגמת נסיעות במוניות חשוב לתעד, לגבי הנזק עקב תאונות דרכים. מעבר להחזר הוצאות, יש בנסיעות אלו כדי להעיד על מגבלה בניידות באותה תקופה לפחות.
שכיחה מאוד הנטייה שלא לפנות לטיפול רפואי עקבי בתאונות דרכים שנתפסות בעיני הנפגעים כקלות, למרות שהם סובלים ממגבלות וממחושים קלים. לעיתים הכשל הטכני קשור ברופא שתיעד תלונות הנפגע.
תופעה די שכיחה היא לגבי תאונות דרכים, בה חברות הביטוח נוטות להתכחש לפגיעות גוף, שלא דווחו מלכתחילה במועד הסמוך לאירוע של תאונת דרכים. הסיבה לכך היא שנפגעים רבים יחסית, לא מדווחים על מלוא הפגיעות בכל חלקי גופם, נובעת מכמה סיבות: טעות טכנית בתיעוד הרפואי או תלונה חלקית של הנפגע אצל הרופא בעת הטיפול הראשוני בו בעקבות תאונת הדרכים. לעיתים קרובות, הפגיעה המרכזית בעקבות תאונת דרכים נגרמה לו באיבר אחר בגוף, שהוא גם הכואב יותר, אבל קיימת גם פגיעה משנית, פחות מכאיבה, באיבר אחר של הגוף. כך קורה, שבדיווח הראשוני לרופא נוטים רבים מן הנפגעים להתעלם מהאזור הפחות כואב, ולמקד את השיחה בפגיעה שנעשתה באיבר שכואב ומציק הכי הרבה.
ביהמ"ש מייחס חשיבות ראייתית ניכרת לדיווח הראשון של תאונת דרכים, כיוון שגם הוא יוצא מנקודת הנחה, שהדיווח הראשוני הוא הנכון והמדויק יותר. ההנחה היא, כי הדיווח הרפואי הראשוני יהיה קרוב יותר לאמת, כי כאשר אדם נפגע, הוא שם את ראש מעייניו בקבלת טיפול רפואי נכון, ועל כן הוא מדווח על בעיותיו באופן מהימן.
כלל ברזל אשר צריך לעמוד לנגד עיניו של כל נפגע תאונת דרכים, הוא לדאוג לדיווח ראשון מסודר ומלא, על כל הפציעות שספג הנפגע, ללא יוצא מן הכלל. זאת, בין שהפגיעות מהותיות ובין שהן שוליות ומשניות מנקודת ראותו. בנוסף על הדיווח המלא, על הנפגע לוודא כי הדיווח שהוא מוסר אכן מצא את ביטויו ברישומים הרפואיים – בביה"ח או בקופ"ח – ואם לא, כדאי לו לבקש מהרופא לדאוג לתיקון הרישומים, כך שהם יהיו מלאים ומדויקים.
אם מדובר בתאונה שאינה תאונת דרכים, אז המבוטח חייב להגיש חוות דעת פרטית משלו, ולכרוך ביחד איתה תביעה לביהמ"ש. חוות הדעת צריכה להכיל בראש ובראשונה את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לתאונה מהעבר, ואת אחוזי הנכות הכוללים בגין התאונה. במקרה של תאונת דרכים, אם חברת הביטוח אינה מוכנה לשלם בגין הפגיעה שלא דווח עליה מלכתחילה, הדרך היחידה היא להגיש תביעה לביהמ"ש. ביהמ"ש ימנה בד"כ מומחה רפואי, שיקבע אם אכן קיים קשר בין המצב הרפואי הנטען של התובע לבין תאונת הדרכים.
נפגעים רבים אינם מודעים לכך שהגדרת "תאונת דרכים" עפ"י חוק, רחבה מההגדרה המוכרת של תאונה תוך כדי נסיעה ברכב. בין השאר נכנסות תחת המושג הזה: תאונה שנגרמת תוך כדי כניסה או ירידה מרכב חונה, תאונה שנגרמת תוך כדי נפילה מרכב חונה, כאשר הנהג יוצא לתקן משהו ברכבו, תאונה שנגרמת תוך טיפול או תיקון דרך ברכב, שהתעורר בהם הצורך במהלך הנסיעה ולשם המשכתה, שנעשו ע"י הנהג, או ע"י אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, תאונה שנגרמת ע"י פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו, תאונה הנגרמת ע"י רכבת, מלגזה, מנוף, טרקטור, נגרר, תומך ומכונות ניידות הכשירות לנוע בכביש – כל עוד כלים אלה מנצלים את הכוח המכני של הרכב – נחשבת כתאונת דרכים.
בדיקות הדמיה
על קצה המזלג, יצוינו מס' בדיקות החשובות לביצוע במקרה פגיעה אורטופדית, באשר הממצאים בהם אפשר וישליכו על התוצאות הסופיות. בדיקות אלה כוללות צילומי רנטגן, CT , EMG , MRI .
צילומי רנטגן : אם אתם סובלים מכאבי גב מתמשך או כאב המקרין מהישבן לאורך הרגל, זאת בד"כ תהיה הבדיקה הראשונה שתעברו, הצילומים מאפשרים לאבחן בעיקר הפרעות ובעיות בעצם, וחלקם נעשים בתנוחות שונות כמו עמידה, כיפוף וכדו', במטרה לבדוק את היחס בין החוליות, ולנסות לזהות תנועתיות יתר בין החוליות.
בדיקת CT : מדגימה פתולוגיות מדויקות של העצם החוליות והדיסקים. היא מתאימה לשימוש ממוקד, שכן בבדיקה כללית לא תתקבל תמונה מדויקת מספיק, מה שעלול לפגוע באמינות התוצאה.
בדיקת MRI : בדיקת MRI : יוצרת הדמיית חתך של עמוד השדרה והמבנים התומכים בו. בטכניקה זאת משתמשים בעיקר כדי להשיג הדמיה מפורטת שעשויה לגלות נזק לעצבים, לרצועות או לשרירים בעמוד השדרה, וגם כדי לגלות פריצת דיסק או לאבחן את מידת הלחץ שהדיסק הפרוץ מפעיל
בדיקת EMG : מיועדת לבדיקת המוליכות החשמלית בגוף, ונעשית כאשר הבדיקה מאפשרת לזהות אם מופעל לחץ על נקודות ספציפיות לאורך העצבים.
תאונת דרכים כתאונת עבודה:
החוק מכיר באדם שנפגע בתאונת דרכים במהלך העבודה או בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, כנפגע בתאונת עבודה והנפגע זכאי לכל הזכויות העומדות לרשות נפגע עבודה, ויכול למצות את זכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי.
לתביעה זו למוסד לביטוח לאומי תקופת התיישנות של 12 חודשים מיום הפגיעה ולכן יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בהקדם.
נפגע תאונה שלא פנה ומיצה את זכותו בביטוח הלאומי, עלול להתחייב בקיזוז הגמלאות מהפיצויים שאמור היה לקבל מחברת הביטוח, וכגובה הסכום שהיה מקבל מהביטוח הלאומי אילו פנה במועד החוקי.
יועץ רפואי:
עורך דין לתאונות דרכים ממשרדנו, יקנה לכם יועצים רפואיים בכירים, ביניהם מומחים בכירורגיה אורטופדית, נוירוכירורגיה, פה ולסת, כירורגיה פלסטית, אף אוזן גרון, פנימי, עיניים, אורולוגיה, ריאות, פסיכיאטריה ועוד. אנו מעודדים את לקוחותינו לקבל ייעוץ וסיוע מהיועץ הרפואי שלנו, לשם הבנת המסמכים הרפואיים ודרך הצגתם בפני הועדות הרפואיות. ייעוץ זה הנו חלק בלתי נפרד מהטיפול בתיק הלקוח.
עו"ד דב לרר
עו"ד המתמחה בתאונות דרכים, תעבורה,נזקי גוף, דיני נזיקין, תאונות עבודה ,תביעות רשלנות רשות ציבורית ותביעות פיצויים לנזקי גוף בגין רשלנות רפואית.
פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
צור קשר
This post is also available in: רוסית
עורך דין דב לרר
