צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

מידע נוסף

חוק הביטוח הלאומי
דמי תאונה
זכויות נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים
נזקי רכוש רכב
תביעות ביטוח
תאונות עבודה
רשלנות רשות ציבורית
אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה ופוליסות הביטוח
ביטוח חיים
נפגעי משרד הביטחון
קביעת אחוזי נכות במל"ל
תביעת רשלנות מעביד
אינדקס ייעוץ משפטי
תאונות תלמידים
פרסומים מהעיתונות
פרסומים מהעיתונות 2
מכתבי תודה
עורך דין דב לרר
עורכת דין רונית אלדור
מקרי הצלחה של עורכי דין לרר אלדור
עו"ד ביטוח לאומי / איחוד אחוזי נכות מעבודה ע"י עו"ד ביטוח לאומי
פסקי דין



:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד


אורטל רחמים, עו"ד
ירדן פטמן, עו"ד
יעקב גראנד, עו"ד
שלומי חיימוב, עו"ד
ד"ר(לרפו"ש) מירלנה וינר, עו"ד


טל בר-שירה, מתמחה

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

מידע משפטי תאונת דרכים ותאונת עבודה

ייעוץ משפטי-אינדקס

אחוזי נכות ביטוח לאומי: רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי יקבע את אחוזי נכות של ביטוח לאומי מבחינה רפואית, לאחר שהמבוטח יבצע בדיקות רפואיות, וימציא מסמכים רפואיים, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי. דרגת הנכות של "נכה עבודה", נקבעת "לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות ששר העבודה והרווחה קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות".
חוק ביטוח לאומי

אישור משטרה: נפגע אשר נגרמו לו נזקי גוף עקב תאונת דרכים, צריך לפנות למשטרה בהזדמנות הראשונה לקבלת אישור משטרה אשר יפרט את מועד ומקום התאונה, פרטיהם של הרכבים המעורבים בתאונה, שמות חברות הביטוח המבטחות, פרטי הנהגים המעורבים בתאונה ופרטי הנפגעים בתאונה.
הצגת אישור משטרה של תאונת דרכים מאפשרת קבלת טיפול רפואי ללא תשלום, היות והמוסדות הרפואיים המטפלים בנפגע גובים את עלות הטיפול הרפואי ממבטח הרכב.


ביטוח אובדן כושר עבודה: מטרת ביטוח אובדן כושר עבודה להבטיח הכנסה חודשית קבועה בכל מקרה בו אם כתוצאה ממחלה או תאונה, יאבד המבוטח את כושר עבודתו בשיעור של 75% ומעלה ולא יוכל לעסוק בעיסוק כלשהו או בכל עיסוק סביר, או בעיסוקו טרם האירוע כאשר מצב זה יימשך מעבר לתקופת ההמתנה הנקובה בפוליסה. במקרה כזה, יהיה זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח חודשיים מחברת הביטוח. גובה הפיצוי החודשי אותו יקבל המבוטח יהיה במקסימום 75% מהכנסתו ברוטו. חברת הביטוח תעביר למבוטח פיצוי כספי כל עוד לא יוכל לחזור לעבוד- באופן עקרוני. הפיצוי החודשי ישתלם למבוטח שאיבד את היכולת לעבוד עד היום בו יכול לחזור לעבוד או עד גיל הפרישה. מטרתו של ביטוח אובדן כושר עבודה הינה לאפשר לעובד לשמור על רמת החיים בה חי לפני הארוע שגרם לאובדן כושר עבודה.

ביטוח חובה: פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תשל"ה-1975 מטילה על בעל רכב, מחזיק ברכב או נהג ברכב חובה לדאוג לכך שלרכבם ביטוח חובה משולם ובתוקף. ביטוח חובה מכסה נזקי גוף הנגרמים לנהג, לנוסעים עמו ברכב ולהולכי רגל שנפגעו מהרכב המבוטח.

בירור מבטח בהקשר של תאונת עבודה: פניה למזיק במקרה של תאונת עבודה (חברה או אדם פרטי המעסיק עובדים למשל) בכדי לברר זהות חברת הביטוח המבטחת אותו כנגד המעשה המזיק. מזיק שהתרשל וביטח עצמו בפוליסה המכסה את המעשה או המחדל שגרם לנזק, חברת הביטוח תיכנס בנעליו ותחויב לפצות את הנפגע במקומו.

בקשה למינוי מומחה רפואי: בתביעה לפיצויים עבור נזקי גוף, גובה הפיצויים נקבע בעיקרו על פי חוות דעת של מומחים בועדה רפואית . בתביעה לפיצויים עקב תאונת דרכים, בשונה מתביעות נזיקין אחרות, הנפגע אינו רשאי להביא חוות דעת של מומחים מטעמו, ועל כן על התובע להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים. בבקשה זו מבקש תובע שסבור כי הפגיעה בתאונת הדרכים הותירה בו נכות רפואית, כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי שיקבע את גובה נכותו. את מינוי המומחה יש לסווג על פי סוג הפגיעה. לבקשה זו יש לצרף כל מסמך רפואי רלוונטי. בקשה זו נדרשת במקרים בהם לא נקבעה לנפגע דרגת נכות טרם הגשת התביעה ע"י ועדה על פי דין, למשל ע"י המוסד לביטוח לאומי.


התיישנות: תביעות נזיקין ותביעות שעילתן תאונות דרכים, יש להגיש לבית המשפט לא יאוחר מ – 7 שנים ממועד התאונה. אדם שנפגע בתאונה בהיותו מתחת לגיל 18, יכול להגיש תביעתו לבית המשפט לא יאוחר מתום 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 דהיינו עד גיל 25.
נפגע המבוטח בביטוחים פרטיים המזכים אותו בתגמולי ביטוח, כגון ביטוח תאונות אישיות, ביטוח חיים, ביטוח מנהלים, ביטוח אובדן כושר עבודה, זכאי לתבוע פיצוי גם מאת מבטחים אלה בלא כל קשר לתביעתו מכוח חוק הפלת"ד. בעניין זה יש להזכיר כי בפוליסות רבות לביטוח דירה ולביטוח עסק קיים פרק לביטוח תאונות אישיות. על תביעה מכוח ביטוחים אלה להיות מוגשת לבית משפט תוך שלוש שנים ממועד קרות התאונה.


ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי: מטרת ועדה רפואית של ביטוח לאומי הינה קביעת אחוזי נכות לנפגע, ומגיעים אליה חלק מנפגעי תאונות עבודה או תאונות דרכים. נפגעים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין בועדה. על נפגע שמוזמן לועדה רפואית להציג את מגבלותיו והחומר הרפואי שברשותו טרם הבדיקה מול הועדה. אחוזי הנכות הזמנית והצמיתה נקבעים ע"י רופאים מומחים לאחר בחינת המסמכים הרפואיים, טענות הנפגע ובדיקתו במקום. ביום בדיקת הנפגע בועדה קובעים הרופאים את אחוזי הנכות. החלטת הועדה נשלחת בדואר לביתו של הנפגע ולעורך הדין המייצג אותו. על קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער בפני הועדה הרפואית לעירעורים של אותו מוסד, ועל קביעתה של ועדה זו ניתן לערער בשאלות חוק בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה.


חוק ביטוח נפגעי עבודה: ביטוח נפגעי עבודה נועד לפצות מבוטחים שנפגעו בעבודה על אובדן שכר או הכנסה, ועל הנזק שנגרם להם עקב הפגיעה בעבודה.


חוק הפלת"ד: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בישראל נקבעים בעיקרם עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שנחקק בשנת 1975.

חוקרי ביטוח: חברות הביטוח נעזרות בחוקרים מטעמן בכדי להשיג פרטים נוספים על נסיבות התאונה, הנפגע ועברו הרפואי, בכדי לעמוד בשלב מוקדם ככל האפשר על היקף הנזק. אין חובה חוקית להשיב לשאלותיהם, ויש להימנע מכל קשר עימם, לרבות לא לענות על שאלות, לא לחתום על שום מסמך ולהפנותם אל עורך הדין המטפל בתביעה. ניתן לצטט את סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות הקובע: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת, מהווה פגיעה בפרטיות כשנעשה ללא הסכמתו של אותו אדם". נפגע המוסר פרטים לחוקר, עלול לגלות בעתיד כי הפרטים שמסר משמשים כנגדו בבית המשפט.


כתב ויתור על סודיות: זהו מסמך אשר בו מצהיר הנפגע כי הוא מאפשר לצד שכנגד לקבל לידם העתק של כל החומר הרפואי, שנמצא בכל מקום שהוא, בנוגע לעברו הרפואי של הנפגע. כתב ויתור סודיות רפואית הינו תנאי הכרחי להגשת תביעה היות ועפ"י החוק אין אדם זכאי לקבל ואין מוסד רפואי רשאי לתת, חומר רפואי הנוגע לאדם, מבלי שהתקבלה הסכמתו המפורשת ובכתב של אותו אדם.

כתב קבלה ושחרור: לאחר שנפגע עומד לסיים תביעה של פיצויים בגין נזקי גוף בפשרה עם חברת הביטוח עליו לחתום על כתב קבלה ושחרור, בו הוא מצהיר כי קיבל את הכספים הנקובים באישור לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיו מחברת הביטוח. המדובר במסמך בעל נוסח סטנדרטי, וללא חתימת הנפגע עליו חברת הביטוח לא תעביר את כספי הפיצויים. משמעות החתימה על כתב הקבלה הינה שהתביעה נסגרת באופן סופי והנפגע לא יהיה רשאי להעלות תביעות נוספות.


מחלת מקצוע: מחלה שחלה בה המבוטח השכיר עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב עיסוק במשלח ידו. על מנת שמחלה מסוימת תוכר כ"מחלת מקצוע", על הנפגע להוכיח כי קיים קשר בין התנאי בהם נדרש לעבוד ובין המחלה ממנה הוא סובל. המחלה תוכר כמחלת מקצוע, במידה והינה רשומה ברשימת מחלות המקצוע שבתקנות הביטוח הלאומי בזמן שחלה בה המבוטח. הרשימה הינה רשימה סגורה, ורק מחלה שהופיעה ברשימה תוכר, בהתקיים נסיבות עובדתיות על פי האירוע, כפגיעה בעבודה. עם זאת, ישנן מחלות רבות אשר אינן מופיעות ברשימה זו, אך הוכרו כבר ע"י בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע. מחלת מקצוע, מקנה זכויות והטבות כלכליות לנפגע המוענקות על ידי המוסד לביטוח לאומי.


נזק גוף: נזק גוף הנו פגיעה בבריאותו הפיסית או הנפשית של אדם, לרבות מוות, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה במתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת דרכים.
פקודת הנזיקין

נזק מיוחד: המדובר בנזק המתייחס בעיקר לתקופה שעד הגשת התביעה, ושניתן לחשב אותו ולהצביע עליו בצורה מדויקת. בקטגוריה זו נכללים כל הנזקים שסבל הנפגע בעבר בעקבות התאונה, לרבות הוצאות שהוצאו בפועל או אובדן שכר לתקופה מוגדרת בעבר.

נזק כללי: המדובר בנזק עתידי, שגובהו ברוב המקרים משוער ולא ידוע. סעיף זה כולל את הנזק בגין הפסד השתכרות בעתיד או אובדן כושר השתכרות בעתיד, עזרה בבית בעתיד והוצאות רפואיות בעתיד, כאב וסבל.

נכות תפקודית: פירושה הינה מה מידת ההשפעה של הנכות הרפואית על התפקוד השוטף של הנפגע הן בעבודה והן בתפקידים בבית. לעיתים השפעת הנכות קשה ורבה ולעיתים ההיפך מכך. למשל אם מדובר על פסנתרן אשר נפגע באצבעותיו ועקב כך נאלץ לוותר על מקור פרנסתו, עשויה נכותו הרפואית לגרום לנכות תפקודית כפולה ומכופלת. לעומת זאת אם המדובר בנפגע שאצבעותיו אינן חיונית לתפקודו באותה המידה, הרי הנכות התפקודית שיקבע לו בית המשפט עלולה להיות נמוכה יותר, או שווה לנכות הרפואית.


קצבת נכות ביטוח לאומי: נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות פחותה מ – 9% אינו זכאי למענק או לקצבה. נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה שבין 9% ל – 19%, זכאי למענק חד פעמי. נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה של 20% ומעלה, זכאי לקצבה חודשית. כאשר נקבעים שיעורי נכות שונים בגין פגיעות שונות, נעשה שקלול של שיעורי הנכות לכדי שיעור נכות אחד. שיטת חישוב שיעורי הנכות לשיעור אחד, אינה חיבור מתמטי של שיעורי הנכות השונים אלא חישוב של כל נכות ונכות, מתוך היתרה-לאחר חישוב הנכות שקדמה לה, קרי "נכות משוקללת". לאחר שהועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות לנפגע על פי שיעורי הנכות הקבועים בתקנות ובהתאם לסוג הפגיעה, היא בוחנת את השפעתה של הנכות שנקבעה על כושר העבודה של הנפגע. נכות זו נקראת "נכות תפקודית". לפיכך, אם נפגע לא חזר לעבודתו עקב העדר יכולת תפקודית והוועדה מוצאת את אי חזרתו לעבודה כמוצדקת, או אם למשל לנפגע נגרמה פגיעה בשכר, ע"י הפחתת השכר או ע"י הפחתה בשעות העבודה, או שינוי עיסוקו של הנפגע במקום העבודה מעבודה פיזית לעבודה משרדית, עליה לעשות שימוש ב"תקנה 15". "תקנה 15" מקנה לועדה הרפואית את הסמכות להגדיל את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לנפגע בהיקף שלא יעלה על תוספת בשיעור של 50% מהנכות שנקבעה בתקנות לאותה פגיעה. נפגע אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה במסגרת הביטוח הלאומי, רשאי בכל עת במהלך חייו, לחזור ולדרוש בדיקה ע"י ועדה רפואית, אם החמיר מצבו הרפואי הקשור לתאונת העבודה שעבר, וזאת על פי "תקנה 36".
דרגת הנכות של "נכה עבודה", נקבעת "לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות ששר העבודה והרווחה קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות".

קצין התגמולים: גוף היושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון ביחידה לתביעות וקביעת זכאות ותפקידו הינו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל או לא. קצין התגמולים קובע האם ישנו קשר סיבתי בין החבלה או המחלה שארעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי.

קרנית: קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, הינה תאגיד שהוקם עפ"י חוק הפלת"ד במטרה לפצות נפגעים שאינם יכולים לתבוע חברות ביטוח. למשל בתאונת "פגע וברח" שבה אין יודעים את זהות הרכב הפוגע, או כאשר נהג הרכב נהג ללא רשיון בר תוקף, או בנסיבות שהביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשה ברכב בעת התאונה.

רפואה תעסוקתית: רפואה תעסוקתית עוסקת בשמירה על בריאות העובד במקום עבודתו, ובבדיקת היכולת של העובד לבצע את המטלות המוטלות עליו בעבודתו. רופא תעסוקתי רשאי לקבל החלטות לגבי כושר עבודה של עובדים, רשאי לקבוע על פי מצבו הרפואי של עובד, האם אותו אדם יכול להתקבל לעבודה, והאם הוא יכול לחזור לעבודה מסוימת ללא כל מגבלות, או עם מגבלות תעסוקתיות שונות. הרופא התעסוקתי יכול לקבוע כי העובד אינו כשיר לחזור לעבודתו, ולהמליץ למעביד להפנות את העובד לגוף המבטח - אם קיים - כדי שאותו עובד יוכל לממש את זכויותיו לפיצויים בגין אובדן כושר עבודה. בקבלת החלטה על אובדן כושר עבודה - הרופא התעסוקתי צריך לנמק, בתיק הרפואי, את החלטתו על הגבלה תעסוקתית כלשהי.


תאונת דרכים: עפ"י חוק הפלת"ד תאונת דרכים הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף, כתוצאה או עקב שימוש ברכב מנועי. שימוש ברכב מנועי מוגדר בין היתר כנסיעה, כניסה לרכב, ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו וגרירתו, טיפול ברכב, הידרדרות רכב או התהפכותו, הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או ממיטענו, בין היתר תוך כדי נסיעה ובין ברכב עומד, התפוצצות או התלקחות של הרכב, בשל רכיב החיוני לנסיעתו. כל אלה יחשבו לשימוש ברכב מנועי, וכאשר נגרם נזק גוף עקב שימוש כזה, הרי שמדובר בתאונת דרכים והנפגע זכאי לפיצוי.
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

תאונת עבודה: הגדרתה של תאונת עבודה נמצאת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ועל פיה, תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של שכיר אצל מעבידו או מטעמו, או תאונה שאירעה למבוטח עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו או עסק, תוכר כתאונה בעבודה והניזוק יוכר כ"נפגע בעבודה" לצורך בחינת זכאותו לקבל זכויות מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, תאונה שארעה בדרכו של אדם מהבית לעבודה או מהעבודה לבית, וגם כאשר סטה הניזוק מדרכו הרגילה, ובלבד שסטיה זו נועדה לצורך תפילת בוקר בבית התפילה שהוא מתפלל בו או כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים (או אל מקום אחר שאושר בתקנות הביטוח הלאומי), וכן כדי להחזירו משם, תחשב כתאונת עבודה. תאונה שארעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעבידו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה התאונה נחשבת לתאונת עבודה.

תביעה כנגד משרד הביטחון: אדם אשר לקה בנכות בעת שירותו הצבאי ועקב שירות זה (סדיר או מילואים, וכן בשירותי הביטחון, במשטרה, בשירות בתי הסוהר, במשמר הכנסת או בכל שירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו כשירות צבאי לצורך זה) צריך להגיש תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים, שהינו גוף היושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון ביחידה לתביעות וקביעת זכאות ותפקידו הינו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל או לא. קצין התגמולים קובע האם ישנו קשר סיבתי בין החבלה או המחלה שארעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי.

תביעה כנגד צד ג': במידה והתאונה ארעה שלא כאשר המזיק הינו מעביד, אלא למשל רשות ציבורית שברחוב שלה היה בור, מפגע ברחוב, אזי התביעה תופנה לחברת הביטוח של העירייה במסגרת ביטוח צד ג'. קרי כלפי הנפגע עקב הנזק שנגרם בנסיבות הנ"ל.

תביעת נזיקין כנגד מעביד: מוגשת כאשר התאונה התרחשה עקב רשלנות המעביד. למשל בגין אי אספקת אמצעי מיגון נאותים, חוסר הדרכה, אי תקינות מכונה המצוי במקום העבודה. מעסיקים רבים מבטחים את עצמם בפוליסת "חבות מעבידים", המגינה עליהם מפני תביעות רשלנות של עובדים הנפגעים בתאונות עבודה. מעביד שהתרשל וביטח עצמו בפוליסת חבות מעבידים, חברת הביטוח תחויב לפצות את הנפגע.

תביעה לדמי פגיעה: אדם שנפגע בתאונת דרכים, שהינה גם תאונת עבודה, או בתאונת עבודה בלבד, צריך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה. זו למעשה התביעה הראשונה והעקרונית שראוי להגישה סמוך ככל האפשר לאחר קרות התאונה. במידה ושהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, הוא ישלם לנפגע את המשכורת שהחסיר בתקופת אי הכושר וימי המחלה שנקבעו לו לאחר התאונה. התקופה בגינה ישולמו דמי פגיעה הינה 91 יום. המוסד לביטוח לאומי מחזיר 75% מן השכר ברוטו, כפי שדווח לו, לגבי שכר הנפגע בתקופה שקדמה לפגיעה.

תביעה לגימלת נכות: זו התביעה השניה שיש להגישה לאחר חלוף התקופה ממועד התאונה בגינה משולמים דמי הפגיעה. במסגרת תביעה זו ניתן לקבל פיצוי על תקופת אי הכושר וההיעדרות מעבודה, שמעבר לשלושת החודשים הראשונים בגינם שולמו דמי פגיעה. בעקבות הגשת התביעה לגימלת נכות יוזמן הנפגע לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תקבע את דרגת נכותו של הנפגע. בגין נכות צמיתה הפחותה מ – 5% אין המוסד לביטוח לאומי מעניק פיצויים. בגין נכות של 5% עד 19% מעניק המוסד לביטוח לאומי פיצוי חד פעמי. בגין נכות העולה על 20% משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות חודשית.
חוק הנכים (תגמולים ושיקום)

תחשיב נזק: בתביעות נזיקין, כל אחד מהצדדים, הן התובע והן הנתבע מגיש תחשיב של הפיצוי שהוא רואה כראוי, והכולל סיכום של כל הפריטים והנזקים, לרבות הנזק המיוחד, כאב וסבל, הנזק העתידי וכיו"ב, וזאת בהתחשב בחוות הדעת ובאחוזי הנכות שנקבעו לתובע.
חוק הנזיקין האזרחיים

תצהיר בריאות: הינו תצהיר שבו התובע מפרט את כל המחלות והתאונות שהיו לנפגע בעבר, ואשר בגינם אושפז וקיבל טיפול רפואי.

תשלום תכוף: תשלום הנהוג לגבי מי שסבל נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, והינו תשלום מיידי כסעד ביניים על חשבון התביעה העיקרית. תשלום תכוף ניתן לנפגע או למי מהתלויים בו (מי שהמנוח פרנס אותם ונותרו ללא משענת כלכלית לאחר שנהרג בתאונה), לצורך מחייתו וכיסוי הוצאות דחופות בטרם הכרעה שיפוטית בתביעתו. תשלום תכוף ניתן בפגיעות ופציעות קשות בתאונה שבעקבותיהן אין הנפגע יכול להשתכר ונגרמו לו הוצאות כגון הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות והוצאות מחיה.

 
  דף הבית | פרופיל המשרד | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | קישורים מומלצים | Google

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד