Web Analytics

צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

מידע נוסף

חוק הביטוח הלאומי
דמי תאונה
זכויות נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים
נזקי רכוש רכב
תביעות ביטוח
תאונות עבודה
רשלנות רשות ציבורית
אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה ופוליסות הביטוח
ביטוח חיים
נפגעי משרד הביטחון
קביעת אחוזי נכות במל"ל
תביעת רשלנות מעביד
אינדקס ייעוץ משפטי
תאונות תלמידים
פרסומים מהעיתונות
פרסומים מהעיתונות 2
מכתבי תודה
עורך דין דב לרר
עורכת דין רונית אלדור
מקרי הצלחה של עורכי דין לרר אלדור
עו"ד ביטוח לאומי / איחוד אחוזי נכות מעבודה ע"י עו"ד ביטוח לאומי
פסקי דין





:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד


אורטל רחמים, עו"ד
ירדן פטמן, עו"ד
יעקב גראנד, עו"ד
שלומי חיימוב, עו"ד
ד"ר(לרפו"ש) מירלנה וינר, עו"ד


טל בר-שירה, מתמחה

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

נכות רפואית צמיתה

דוגמאות לסוגיות שונות: נפילה ברחוב – רשלנות רשות ציבורית / אחריות רשות ציבורית | פיצויים בגין נזקי גוף | תביעת פיצויים - רשלנות רשות ציבורית |
נפילה בשטח ציבורי | נכות רפואית צמיתה | החלקה במבנה ציבורי |
תחשיבי נזק - נכות נוירולוגית | פגיעת תלמידה בבי"ס - בעין | נפילה בגן ציבורי |
פגיעת גב במהלך שיט בסירה | פגיעה כתוצאה מנפילה מבננה

נכות בשיעור 13% של קטין כתוצאה מאש מדורה בגן ילדים

בבית המשפט השלום
ת.א. 34872/05

בתל אביב __


התובע: ***********

1. ע"י ב"כ עוה"ד דב לרר ו/או רונית אלדור ו/או

רוני זייד ו/או אשרת בולטנסקי ו/או יפעת ברבי

ו/או שירלי צ'רניקר ו/או עינת שלום

מרח' זבוטינסקי 35 , מגדלי התאומים 2,

קומה 6 ר"ג 52511

טל: 5756061-03, פקס: 5756785-03


- נגד –


הנתבעות: 1. "אגודת ישראל" רשת גני ילדים

עזרא 11 בני ברק


2. הפניקס- חברה לביטוח בע''מ

דרך השלום 53 גבעתיים


משרד עו"ד מזור-שטיינר

דרך מנחם בגין 54 תל אביב פקס: 6094466



תחשיב נזק מטעם התובע


I. מבוא לתחשיב

לוטה בזה תחשיב נזק מטעם התובע בתיק דנא., ולהלן מס' נתונים הרלוונטים לתחשיב הנזק :-

התובע: ******* תאונה מיום: 22/05/2000

תאריך לידה : 21.3.96. גיל במועד התאונה: 4. גיל כיום:10.

תוחלת חייו לפי קבוצת האוכלוסין, המין והגיל הינה מעלה מ- 81 שנה. דהיינו בסיס התחשוב הצופה פני העתיד הינו לגבי 76 שנה.

במועד התאונה היה התובע יליד 1996, בן 4 שנים, ברשת הגנים "אגודת ישראל".


II. היקף הפגיעה בתאונה:

ממקום התאונה הובהל התובע לביה"ח "שניידר", שם אובחנה כוויה עם שלפוחית מדרגה II במרפק ואמת שמאל. האבחנה: BURNOPER FIRE LEFT ELBOW. התובע הקטין אושפז בביה"ח למשך 8 ימים, ידו נחבשה בחבישת סילברול, במהלך אשפוזו אובחנו כוויות דרגה עמוקות במרפק, זרוע ואמה שמאל. האבחנה: 3% - BURN OPEN FIRE; DEEP SECOND DEG. TBIA. התובע נאלץ לשהות בביה"ח 8 ימים כאמור, וכן נדרש לחבישת לחץ אשר הותאמה במיוחד לידו ולשטח הכוויה אשר בידו.



III. מהות החבלות:

נכות רפואית צמיתה בתחום הכירורגיה הפלסטית בשיעור של 13%.

  1. ד"ר שריה כהנוביץ-מומחה בכירורגיה פלסטית בדק את התובע ומצא כי בעקבות התאונה נותר התובע כשהוא סובל מן הליקויים שלהלן:- באמה שמאלית, מאיזור המרפק השמאלי עד לפרק היד השמאלית משתרע איזור היפרפיגמנטציה (כהות יתר) צלקתית במימדים 4 ס"מ X 15 ס"מ. במרפק-אזורי היפרפיגמנטציה מעורבים באיזורי היפופיגמנטציה לבנה, ובאיזורי היפופיגמנטציה ורדרדה. הצלקות במצבן היציב והסופי, ואינן צפויות לשינוי. הכוויות בדרגה שנייה עמוקה וטופלו בחבישות סילברול. בפרק "דיון ומסקנות" לחוות דעתו פסק המומהח כי הכוויות שהתאחו הביאו לצלקות שהתבטאו בכתמי צבע כהים מסביבתם ובכתמי צבע בהירים מסביבתם, בגוונים שבין לבן לוורוד. הצלקות באיזורים חשופים לשמש וקשים להסתרה. צלקות אלה מתאימות להגדרה "צלקות בגוף מכאיבות או מכערות", וכי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות מל"ל. כמו-כן, מוסיף המומחה כי בהתחשב בגילו הרך של התובע בזמן הכוויה, יש לנקוט בסעיף 15 לתקנות, ולפיכך נכותו המצרפית הינה 13%.

  2. ד"ר יוסף חייק- מומחה לכירורגיה פלסטית וכוויות מטעם הנתבעות, בדק את התובע ומצא כי התובע סובל מגרד באיזור הצלקת כשחם. לדברי האב, קיימת דאגה בשל מראה הצלקת בשל מראה האיזור בשעה שנחשף ויכול לגרום אף לבעייה בשידוך (דתיים). המומחה הוסיף וציין כי איזור הצלקת נראה לעין שונה מהעור הסובב. איזור הצלקת כולל את החלק הדיסטלי, פוסטריורי של זרוע שמאל ומהמרפק ועד שני שליש פרוקסימליים של האמה. הצלקת היא באורך מקסימלי של כ- 19 ס"מ ורוחב מקסימלי של 7.5 ס"מ. עור שונה מהעור הסובב, שינויי פיגמנטציה (היפר והיפופיגמנטציה של כל איזור הצלקת). בשעת בדיקה תחושה שונה מהעור התקין. בפרק "סיכום" בחוות הדעת מוסיף המומחה ומציין כי התובע סובל מכוויה בדרגה 2 עמוקה בשטח של כ- 3% מכלל שטח גופו בזרוע, מרפק ואמה שמאל. הכוויה טופלה שמרנית עם משחות, התובע טופל בחבישות לחץ. כיום עדיין צלקת באיזור שמתבטאת בעיקר בשינויי פיגמנטציה (נראית כ"לכלוך") ומרקם. המומחה קובע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 75(1)(ב).


IV. א. נזק כללי

כאב וסבל – פיצוי לפי פקודת הנזיקין אל מול הנפסק על פי הפלת"ד.


התאונה הנדונה איננה תאונת דרכים, על כן אין ביהמ"ש מוגבל על פי הדין בפסיקת סכום הפיצוי בראש נזק זה.


בתי המשפט הבחינו בין אמות המבחן המסייעות לבחינת אובדן ההשתכרות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לבין אלה אשר במסגרת דיני הנזיקין, והגדילו! את אשר נפסק בתביעות במסגרת דיני הנזיקין.


להלן מספר דוגמאות הטובות לענייננו מפסיקה כשהתאונה היתה תאונת דרכים:


  1. בת.א. 1017/93 (חי) אלקיים נ. ישראלי, בבימ"ש השלום בחיפה , (לא פורסם) , שם נפגעה התובעת בראשה, בצווארה וגבה אך לא נזקקה לאישפוז. נפסק כי:"בהתחשב בנסיבות המקרה , תאור הפגיעה וגילה של התובעת, נראה לי לנכון אפוא להעריך פיצוייה של התובעת בגין נזק בלתי ממוני ב-14,496 ₪".


  1. בת.א. (קרית גת) 1003/94 הרצל סעדה נ. רונן קופרשמידט (לא פורסם) , שם נפגע התובע בתאונת עבודה , על ידי טרקטור שעליו הועמסו צינורות.

לתובע נגרם קרע חלקי ברצועה צידית מדיאלית, הוא טופל בגבס ובפיזיוטרפיה, ולא נותרה לו נכות.

ביהמ"ש הנכבד , מפי כב' השופטת רביד, קבע כדלקמן:"בנסיבות הענין, יש להניח כי נגרם לתובע סבל גופני לא מבוטל ונראה לי בנסיבות הענין כי ראוי להעמיד את סכום הפיצוי על 10% מהסכום המקסימלי ". ביהמ"ש הנכבד פסק לתובע סך של 20,947 ₪ ביום 21.4.98.


הפיצוי לפי פקודת הנזיקין בהשוואה למקובל והנקוט בפלת"ד:

בהערת אגב, יאמר כי כב' שופט בית המשפט העליון השופט אור, שריכז תחתיו הדיונים בביהמ"ש העליון בנושא נזקי גוף בפרט, הביע דעתו, לענין הפיצוי בגין כאב וסבל באומרו כי הנזק העיקרי מתאונה הוא דווקא נזק לא ממוני ופיצוי נמוך מהווה לעג לרש, (רצ"ב עמדתו בהתייחסו לפער בין הנפסק בפלת"ד לבין דיני הנזיקים הכלליים).


יתר על כן, לא אחת נקבע בבתי המשפט כי בפיצוי לפי פק' הנזיקין , להבדיל מחוק הפיצויים, אין ביהמ"ש נוקט גישה טכנית, אלא שהפיצוי בראש נזק זה נתון להערכתו של כב' ביהמ"ש לכל מקרה ומקרה בכפוף למכלול המרכיבים ובהתחשב בטיב הנזק, בהשפעתו על חיי הנפגע, בסבל הסובייקטיבי של הנפגע, ועל כן הוגדל הפיצוי מיניה וביה בתאונות שאינן תחת מטריית חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים .


כך לדוגמא ולמשל, מפי כב' השופט ברק בע.א. 357/80 יהודה נעים ואח' נ. משה ברדה ואח' ­(פדי' לו(3) 762), בעמ' 776 :"המסקנה המתבקשת היא כי במסגרת דיני הנזיקין אין הסטנדארט המקובל לפיצוי בחוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב), תשכ"ח-1968, או בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן-חוק הפיצויים), או בחקיקה אחרת שעניינה ביטחון סוציאלי , יכול לשמש מבחן לעניין הפיצוי. על כן, נקבע הפסד השתכרות על פי השתכרותו של הניזוק האינדיבידואלי, ואין נזקקים לשכר הממוצע במשק, אלא כשאין כל אמת מידה סבירה אחרת. על כן גם אין כל גבול סטטוטורי עליון לפיצוי באב נזק זה, היכול לעלות על שילוש או ריבוע השכר הממוצע במשק" . (הוא הדין בהערכת הנזק בגין כאב וסבל. על פי דיני הנזיקין, נעשית הערכה זו על בסיס אינדיבידואלי ולא על בסיס מכני").


על קצה המזלג יאוזכרו מספר פסקי דין מובילים בענין זה:


  1. דברי כב' השופט שנלר בת.א. (פ"ת) 1123/00 עזבון המנוחה תקוה בן נעים ז"ל ואח' נ. יונה טל ואח' (תק-של 2001(2) 499 ) : "עם זאת מציין ביהמ"ש שם, כי בפיצוי לפי פקודת הנזיקין(נוסח חדש) "להבדיל מחוק הפיצויים אינה נוקטת גישה טכנית בקשר לפיצוי זה. הוא נתון להערכת בית המשפט, הנעשית על פי מכלול מרכיבים, וביניהם טיבו של הנזק, השפעתו על אורח חייו של הנפגע, האינטנסיביות של הכאב ומשכו לדידי, הסבל הסובייקטיבי שעובר עליו...".


  1. דברי כב' השופט לרון בת.א.(ב"ש) 272/92 משה גטה נ. עצמונה- מושב שיתופי (תק-מח 95(2) : "אין ספק שלתובע מגיע הפיצוי המירבי עבור כאב וסבל שמקובל לתת בפריט זה. לאחר שהתאונה בה נפגע התובע לא היתה תאונת דרכים לא חלות הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, נטו בתי המשפט להעזר בהוראות אלה תוך הכפלת הסכום המירבי פי אחת וחצי שתיים או אף פי שלוש בהתאם לחומרת המקרה".


  1. ת.א. (ת"א) 883/96 רובינוב אנטולי נ. נחום אליעזר (תק-מח 2001 (2) לא פורסם), נפגע התובע בתאונת עבודה כאשר נפל על התובע בלוק כבד וגרמה לפגיעה בכף ידו השמאלית.

בדיון בשאלת ראש הנזק כאב וסבל, ציטט כב' השופט שטרסנוב מדברי כב' השופט אור בע.א. 398/99 קופת חולים נ. לאה דיין ואח' (דינים עליון נו בעמ' 794) , לפיהם:


"...סכומי הנזק הלא ממוני הקבועים בדין לעניין תשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים...אינם רלבנטים לעניין שיעורו של הנזק הלא ממוני הנפסק בתביעות בשל נזקי גוף אשר נגרמו בגין רשלנותו של המזיק. בתביעות האחרונות שיעור הנזק הלא ממוני צריך להיקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי, הכאבים והסבל של התובע".


  1. כך גם ת.א. (נצרת) 495/94 שולמית צרפתי נ. ד"ר נחמיה יפה ואח' (תק-מח 99(2) 2553) כב' השופט חטיב האשם קבע ברחל בתך הקטנה כדלהלן:

"בענין זה של הפיצוי הלא ממוני שיש לפסוק בתביעות שאינן מכח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נראה לי כי אין תחולה להוראות חוק זה בענין גובה הפיצוי שיש לפסוק, ואין הכרח שהסכומים הקבועים שם ישמשו אינדיקציה בדרך כלשהיא לסכומים שיש לפסוק בתביעות נזיקין שלא מכח חוק זה. אמנם בפסקי דין לא מעטים בתי המשפט התייחסו לסכומי הפיצוי הקבועים בחוק הפיצויים בגין נזק לא ממוני כאינדיקציה לקביעת הפיצוי הלא ממוני בתביעות מכח פקודת הנזיקין, ויש שסברו כי יש להכפיל את הסכומים הקבועים בחוק הפיצויים, והיו מי שסברו כי יש לשלשו .

נכותה של הנפגעת שם היתה בשעור של 22.5%, קרי, הפיצוי בגין כאב וסבל הועמד על פי 8 מאמות המידה הנפסקות עפ"י חוק הפלת"ד.



  1. כב' ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט ברק(כתוארו אז) בע.א. 235/78 חנה הורנשטיין נ. יצחק אהובי ואח' (פדי' לג(1) 346) קבע את אבן הבוחן בפיצוי הנפגע בגין כאב וסבל בהשוואתו בין המבחנים לפי חוק הפיצויים לבין פק' הנזיקין. וכדברי כב' השופט ברק:

"עינינו הרואות, כי לענין חישוב הפיצויים בגין כאב וסבל (הכלול במונח "נזק שאינו נזק ממון") הוכנסה בעקבות החוק והתקנות רפורמה מרחיקת לכת, שוב אין בית המשפט רשאי לבחון את פרטי הכאב והסבל האינדיבידואליים שסבל הניזוק. על בית המשפט להיזקק למודדים אובייקטיביים-טכניים שקבע מחוקק המשנה-ימי אשפוז ואחוזי נכות(תוך הפחתה בשל גיל)-ולקבוע על פיהם את פרטי הנזק הזה... עם זאת , השימוש במבחנים האמורים מבוסס אך ורק על הנחה כללית ובדבר הקשר בין הכאב והסבל לבין ימי האשפוז ואחוזי הנכות, ואינו מבוסס, ואף אינו מתחשב, בכאב ובסבל האינדיבידואלי".


  1. כך למשל, נפסק ע"י כב' ביהמ"ש המחוזי בת.א. 1475/93 אלעד איכנולד ואח' נ. איריס רגב ואח'. שם נכווה התובע בעת טקס יום הזכרון בביה"ס . כב' ביהמ"ש פסק לתובע נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"ד. ביהמ"ש הנכבד פסק בגין כאב וסבל פיצוי שהינו פי 8 ויותר מהפיצוי הנקוב עפ"י הקריטריון הטכני שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

במקרה דנן, התובע נפגע קשות מכוויה בדרגה 2 עמוקה. הצלקות שנותרו אינן אסטתיות בלבד כי אם גם תפקודיות. הצלקות הינן צמיתות ולא צפוי בהן שינויי, ולפיכך ועל פי אמות המידה הללו יועמד ראש נזק זה של כאב וסבל על סך של 14,600 ₪ X 4 = 58,400 ₪ (פי 4 מהכאב והסבל המקסימלי עפ"י חוק הפלת"ד) וכפי השיעור הממוצע של הפסיקה המבוארת שקובצה דלעיל.


קביעות הנכות התפקודית ע"י בית המשפט – אובדן הכושר להשתכר בעתיד


המומחים מטעם התובע ומטעם הנתבעות קבעו כאחד כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עומדת בשיעור של 10% לפי סעיף75(1)(ב) לתקנות המל"ל. נכותו הרפואית של התובע נקבעה בשל צלקות בגוף מכאיבות או מכערות וכן בשל כוויה בדרגה 2 עמוקה בשטח של כ- 3% מכלל שטח גופו בזרוע, מרפק ואמה שמאל. הפגיעות בעלות השפעה תפקודית, וכאשר מדובר בפגיעה מסוג זה הרי שפגיעה שכזו משפיעה ותשפיע אף בעתיד על יכולתו התפקודית של התובע, שהינו כיום קטין כבן 10. על כן מן הראוי לקבוע נכותו התפקודית בשיעור של 10%, מהטעמים שיפורטו להלן.


תשומת ליבו של כב' בית-המשפט מופנית לספרו של כב' בשופט (בדימוס) ד' קציר פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רביעית , תשנ"ח). (להלן:"קציר"). בפרק הדן בנושא הסדר המומחים הרפואיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעמ' 209 לספרו, כותב קציר כדלקמן:


" עיקר החשיבות של מינוי המומחה, הוא בתחום הפיצויים בשל הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות; אך, מומחה רפואי, מתמנה לפי הוראות החוק, לשם חיווי דעה על הנכות הרפואית, או על כל נושא רפואי אחר, משמע שאינו מוסמך לחוות-דעת בשאלת הפונקציונליות של אותה נכות; ולענין זה של הפסד הכושר להשתכר, זאת יש לזכור, נודעת משמעות עיקרית לנכות התיפקודית, אשר, כידוע , אינה זהה תמיד לזו הרפואית".

ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690.


זאת ועוד, בפרק 45 כותב קציר, בעמ' 186 לספרו, כדלקמן:

" בהיות הנכות התפקודית, והיא בלבד, הבסיס לקביעת הפיצוי בשל הפסד כושר השתכרות ...

ואכן עשו בתי-המשפט שימוש בשיקול הדעת המסור להם בענין זה; שכן בעוד שהנכות הרפואית המסורה, בדרך כלל, להערכתם של רופאים, הרי הנכות התיפקודית היא בתחום החלטתו של בית-המשפט".


בענין זה מצטט קציר בעמ' 186 לספרו את דברי כב' השופטת נתניהו ב-ע"א 63/88 ברגר נ' צדוק (לא פורסם), פדאור (17), עמ' 182.

"ואכן השאלה איננה מהו שעורה של הנכות הרפואית, אלא מהי המגבלה התיפקודית של המשיב".


ראה גם בעניין זה ע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ, פ"ד מז (5) 170, 174.


אשר- על-כן, בתוקף סמכותו של כב' בית המשפט ובמתחם שיקול-דעתו לקבוע נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה ובשיעור העולה באופן ניכר על מידת הנכות הרפואית שנקבעה לה, ובשיעור של % 20 נכות תפקודית. ובפרט ומאחר ומדובר בקטינה, אשר כל חייה עליה לסבול מנכותה זו וממגבלותיה אלה כתוצאה מהתאונה, לפיכך זכאית התובעת לפיצוי בגין הפגיעה בכושר השתכרותה לעתיד בשיעור של 20%.


לציין רק כי, הנכות הפונקציונלית משמשת מדד סביר לקביעת הפגיעה בכושר ההשתכרות – ראה קציר ע' 118;

טדסקי ע' 604-605: "אם מעשה הנזיקין הטיל מום בניזוק. יש להתחשב בכך, נוכח מצב בריאותו הנפשי והגופני של הניזוק ...". על כן יש לרוב להניח כי מום שהוטל יפחית את כושר ההשתכרות".


הננו להסב תשומת הלב לפסיקה בענין הנכות התפקודית ובמיוחד לע.א. 3049/93 גירוגיסיאן נ. סייף רמזי ו"המגן" חברה לביטוח בע"מ (צלטנר חבות לפיצוי נפגעי ת.ד. בע"מ 2742) ,שם נקבע כי הנכות התיפקודית באה להצביע על מידת הפגיעה בתיפקוד שיש בנכות הרפואית. היא באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך כלל שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע. שיעור הנכות התיפקודית נקבע בהתחשב בעיסוקו של התובע ובמידת הפגיעה בכושרו להמשיך ולעסוק בו.


  1. בסיס השכר אצל קטין – השכר הממוצע במשק


כב' השופט גולדברג פסק ב ע"א 61/89 מ"י נ' אייגר, פד מה (1) 580 כדלקמן:

"העיקרון שנקבע בפסיקה הוא, כי בחישוב אובדן כושר השתכרותו של קטין מהווה השכר הממוצע במשק את בסיס החישוב... קביעת בסיס זה מבוססת על ... אי הידיעה, באיזה מקצוע היה בוחר הקטין אלמלא התאונה, וכמה היה משתכר אז.

קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות, ובה מתבקשים אנו למעשה לחזות עתיד שלעולם כבר לא יתממש. לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי, של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות..." .


בנוסף, יש לאמר שכאשר יש נתונים ברורים לגבי הקטין, כמו למשל אחוזי הנכות, הרי שהמגמה של בתי המשפט היא לחשב ההפסד שכרו של הקטין בעתיד בדרך החישוב האקטוארית.


כדברי כב' השופט (בדימוס) קציר, בספרו פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רבעית) בעמ' 347:

" מגמה זו נמשכה, ביתר שאת, בשנים האחרונות, והיא הפכה להלכה המקובלת בפסיקת הפיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לקטינים, שאין לגביהם נתונים מיוחדים, בדרך אקטוארית.

אף בנושא של פסיקת פיצויים בגין הפסד השתכרות לצעירים ניכר, בשנים האחרונות, "מיסוד" של השימוש בשכר הממוצע במשק".


כשם שנבחר קרטריון אחיד , יציב וסולידי של השכר הממוצע במשק, לגבי קטינים, כך דינם של צעירים.


כדברי כב' השופטת מ. בן פורת בע.א. 612/84 מרגלית נ. מרגלית (פדי' מא' (3) 514 בעמ' 519 : "אין לשכוח, שהמערערת היתה עדיין בראשית דרכה בתחום חיפוש המקצוע המתאים לה, צעירה לימים ובשלב של הקמת משפחה. לפנינו איפוא כוונות, שטרם הגיעו לכלל גיבוש, והשערות סבירות, החסרות מידת הסתברות המצדיקה קביעת הכנסה קונקרטית כבסיס לחישוב, לפיכך נראה לי, שמן הראוי לערוך את החישוב על יסוד השכר הממוצע במשק."


וכן דברי כב' השופט בייסקי בע.א. 327/81 אלימלך ברמלי נ. גבאלי עבדול חפוז (פדי' לח(3) 580, בעמ' 587): " ...אכן, חישוב אובדן השתכרות בעתיד הוא לעיתים – ובמידה רבה- מבוסס על השערות או על נתונים סטטיסטיים לא ודאיים. בעיקר נכון הדבר לגבי צעירים, שדרכם בחיים טרם נסללה, ואין לדעת עתידם ודרכי התפתחותם. בגלל אותם אי-ודאות וחוסר אפשרות לנחש פני העתיד לגבי צעיר, יש שבמקרים מתאימים משמש השכר הממוצע במשק כנקודת המוצא".

אשר על כן, בתוקף סמכותו של כב' ביהמ"ש ובמתחם שיקול דעתו לקבוע את נכותו התפקודית, קרי גריעת כושר ההשתכרות של התובע, קטין בן 10 בגין התאונה בשיעור של 10% .


ו. בסיס השכר לפי כושרו האפשרי הפוטנציאלי של הקטין


כפי שצוין לעיל, התובע קטין בן 10 וטרם ידוע כיצד יתפתח בדרכו המקצועית, ולפיכך, לאור מגמת בתי המשפט למצוא קרטריון אחיד של השכר הממוצע במשק, יש לבסס אובדן כושר השתכרותו לפחות בגובה השכר הממוצע במשק וביהמ"ש אינם חלוקים באשר לחישוב אקטוארי מלא על פי הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות הצפוי לגבי קטינים.


כך למשל, ר' פס"ד אייגר ע"א 61/89, פ"ד מ"ה (1) 580 "כי אם הסתמך בימ"ש על האינטליגנציה הגבוהה שלו, ועקב כך על הצפי שיהיה אקדמאי... כי אז היה מקום להתחשב בעובדה זו גם לצורך קביעת השכר המשמש כבסיס ולהעמידו על כפל השכר הממוצע במשק, מתוך הנחה שזהו שכרו של אקדמאי ". ר' גם ע"א 410/83 פטרולגז נ' קאסרו, פ"ד מ (1) 505, כי היה מקום לחשב את השכר הצפוי כאקדמאי, שהינו מעל השכר הממוצע במשק (שם ס"ק 25, 26).


המשמעות של צלקת תפקודית לעניין אובדן שכר לעתיד:

תשומת לב כב' ביה"ד לנפסק בת"א (חיפה) 10029/96 עאסלי נ' קרנית, תק-מח 2000 (4) 3928, לגבי צלקת גדולה ומכוערת בקרסול שמאל, כי צלקת זו, איננה אך ורק אסטטית, "מיקומה וגודלה מעידים כי יש לה גם השפעה תפקודית. מדובר בקרסול הרגל, צלקת נרחבת, מפריעה לנעילת נעליים, ויש לקחת כל זאת בחשבון...את ההשפעה התפקודית של הנכות אעריך בסכום גלובאלי של 75,000 ₪".

כך גם בת"א (חיפה) 15592/00 בטיטו נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, שם נקבע ע"י כב' השופט לבנוני, כי אף בגין צלקת מכוערת יש פוטנציאל של נכות תפקודית"...נכות אסתטית פוגעת, בהכרח, בשלוות נפשו של הניזוק, והיא אוצרת בחובה מידה לא מבוטלת של תסכול ובושה. במצב דברים זה איני מוכן להרחיק לכת ולקבוע כי לנכות אסתטית לא יכולה להיות, בהכרח, משמעות תפקודית..."

כך בת"א (באר שבע) 2237/98 קידר יעל נ' הסתדרות הנוער העובד, נפסק כי "צלקת מכאיבה ורגישה, יכולה להגביל אדם בעבודתו, בהשתכרותו".


VI. תחשיב הנזק נכון לתאריך 28.2.06:

נזק מיוחד:


הוצאות נסיעה וניידות לעבר לצרכי טיפולים

10,000

הוצאות רפואיות וטפולים רפואיים כולל חוו"ד מומחה- ד"ר שריה כהנוביץ בסך 4,540 ₪.

20,000


סה"כ נזק מיוחד :

30,000



נזק כללי:

כאב וסבל וכל נזק לא ממוני

58,400

2.

אובדן כושר השתכרות לעתיד עפ"י השכר הממוצע במשק- 7582 ש"ח X10% נכות תפקודית X 302.1707 (מקדם היוון מגיל 21 עד הגיע התובע לגיל פרישה-68)-229,105 ₪, X 0.7224 (מקדם היוון מגיל התובע כיום- 10 ועד גיל התובע לגיל 21)- 165,505 ₪, בניכוי מס הכנסה בשיעור 25% עפ"י חוק הפלת"ד: 41,376 ש"ח





124,129






סה"כ נזק כללי:

185,529


סכום סה"כ נזקי התובע (מיוחד וכללי) סה"כ נזק:

212,529


סה"כ: 212,529 ₪ בצירוף הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק ואגרת ביהמ"ש.

בצרוף ריבית והצמדה על סך הנזק המיוחד מאמצע התקופה ועד למועד עריכת תחשיב נזק זה או בהתאם לתחשיבו של כבוד ביהמ"ש הנכבד. ר' לעניין זה ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 744, וכן ע"א 6129/04 טרטמן נ' הכשרת הישוב ואח' (טרם פורסם) שפסק כי יש לפסוק ריבית בגין כל ראש נזק בנפרד.

__________

דב לרר, עו"ד

ב"כ התובע




אם נפגעת בתאונת דרכים מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום תאונות דרכים לחץ:
יעוץ משפטי לתאונות דרכים

 
  דף הבית | פרופיל המשרד | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | קישורים מומלצים | Google

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד