Web Analytics

צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד

אבי בוסקילה, עו"ד
ליז יצחק, עו"ד
ניר תורג'מן, עו"ד
רביד יגודינר, עו"ד
תימור מנחם, עו"ד
לילך יחזקאל, עו"ד
ניצן אוהלי, עו"ד

מתמחה - שני יפרח
מתמחה - לנה פרצ'יקוב

מזכירות:
דנה צ'נדלר
בלה אילישייב
מרינה אובליזין
פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

תאונת דרכים - מידע נוסף

תאונות דרכים ייעוץ משפטי



תחשיב נזק על פגיעת ראש

דוגמאות לסוגיות שונות: תביעת נזיקין - תחשיב נזק | תחשיב נזק על נכות נפשית |
תחשיב נזק על נכות בגין צרידות עם השלכה תפקודית |
תחשיב נזק על פגיעת ראש | תחשיבי נזק - פגיעת רגל | תחשיבי נזק - תביעת תלויים |
פסק דין בגין פיצויים לתאונת דרכים ע"ס 12,000 ₪, בה הנפגע עבר 6 תאונות קודמות וטופל ב- 7 טיפולי פיזיותרפיה. | תחשיבי נזק - נכות בכתף | נכות צמיתה בכתף | פגיעת אדם מבוגר בתאונת דרכים |
20% נכות צמיתה ביד | 30% נכות צמיתה ביד | נכות בגין צלקות תפקודיות |
פגיעה בגב | ירידה בשמיעה כתוצאה מתאונת דרכים |

פגיעת ראש של קטינה כתוצאה מתאונת דרכים עם נכות נוירולוגית בשיעור של 10%
בבית משפט השלום
ת.א. 4612/03

בראשון לציון_____


התובעות: 1. **********

2. **********

ע"י ב"כ עוה"ד דב לרר ו/או רונית אלדור

ו/או רבקה זוסמן ו/או ענבל פרידמן

ו/או זהבית צבעוני ו/או רוני זייד

מרח' ז'בוטינסקי 35, מגדלי התאומים 2,

קומה 6 רמת-גן ,52511

טל: - 5756061-03, פקס: 5756785-03

- נגד –


הנתבעים: 1. טאוברג שי ת.ז. 022227334

מרח' דקר 12, אשדוד

  1. סהר- חברה לביטוח בע''מ

אבא הלל 3, רמת-גן


3. אבנר- איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

שד' רוטשילד 39 תל-אביב, 61318



ע"י ב"כ עוה"ד צבי יעקובוביץ ואח'

רח' תובל 11 רמת גן 52522

טל: 7511120-03; פקס: 7522206-03




תחשיב נזק מטעם התובעת


בהתאם להחלטת ביהמ"ש הנכבד מתכבדת התובעת להגיש תחשיב נזק מטעמה, כדלקמן:


א. מבוא לתחשיב

התובעת: *********** ת.ד. מיום: 17.1.03

תאריך לידה: 15.6.90

גיל במועד התאונה: 13.5 גיל כיום: 14.5

תוחלת חיים לפי קבוצת האוכלוסין , המין והגיל הינה למעלה מ- 81 שנה , דהיינו

בסיס התחשוב הצופה פני העתיד הינו לגבי 66.5 שנה.

מהות התאונה: תאונת דרכים.

ביום 17.1.03 חצתה התובעת את הכביש, כשלפתע רכב מס' רישוי 4555306 שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1 פגע בה.




ב. היקף הפגיעה בתאונה

1. בעקבות התאונה הובהלה התובעת, הקטינה בת ה- 13, באמבולנס לבית חולים "קפלן", שם אובחנה חבלה קשה בראש עם איבוד הכרה ממושך וקונטוזיה מוחית המלווה בדימום תת-מוחי חריף מימין והפרעות קשות בנשימה. התובעת נזקקה לטפול נמרץ, עברה אינטובציה והועברה למרכז הרפואי ע"ש שיבא. התובעת אושפזה ליומיים בטפול נמרץ לילדים לצורך שיפור במצב הכרתה; ולאחר מכן הועברה לאשפוז במחלקה לנוירוכירורגיה למשך 6 ימים.


2. בבדיקת CT מוח מ-22.01.03 הודגמו ממצאים המעידים על קונטוזיה מוחית ודימום תת מוחי – כתוצאה מחבלה בקרום המוח – ר' אבחנה: CONTUSION OF BRAIN, SUBDURAL HEMATOMA ACUTE TRAUMATIC במהלך האשפוז התובעת חזרה להכרה אך בבדיקת CT מוח אשר בוצעה ביום שחרורה הודגמו אותם ממצאים המעידים על חבלה בקרום המוח, ללא שינוי בקונטוזיות.


3. כמו כן, בעת התאונה נחבלה התובעת בבטן ובמותניים עם פצעים ובמהלך האשפוז עברה תפירת פצע במותן ימין.


4. התובעת שוחררה מביה"ח בהוראות הרופא לשהות בבית בשלב זה; ולהמשך טפול ע"י רופא ילדים ונוירולוג. כמו כן, הופנתה לטפול במרפאת נוירוכירורגיה. בהמשך אובחן כי סובלת מכאבי ראש, סחרחורת, בחילות, כאבי צוואר, חולשה כללית – כתוצאה מקונטוזיה מוחית עם המטומה בקרום המוח. באבחנה: BRAIN INJURY CONTUSION, HEMATOMA BRAINהתובעת מטופלת ע"י נוירולוג ומקבלת טפול תרופתי קבוע.

ג. נכות רפואית:


  1. ד"ר יצחק שבח, מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירוכירורג, בדק את התובעת וקבע בפרק "סכום ומסקנות" לחוות דעתו כי בעקבות התאונה סובלת התובעת ממצב אחר חבלתי כרוני לאחר ספיגה של קונטוזיות מוחיות, פרונטו טמפורלי מימין ופריאטלי משמאל שנספגו. כמו כן סובלת מדימום סוב-דורלי פרונטלי מימין שנספג.


  1. המומחה קבע כי בהפניה מסעיף 29(11) – אנצפלופטיה לסעיף 29(6) 2 מותאם, נקבע שיעור נכותה של התובעת בשיעור 10% לצמיתות, עקב חבלת ראש. נכותה הרפואית של התובעת נקבעה בגין תסמונת מוחית והפרעה בעצבים קרניאליים בשם MEURITIS בצורה בינונית.


להלן הסעיפים המתאימים בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) [תשט"ז- 1056]


סעיף 29: תסמונות מוחיות והפרעות בעצבים הקרניאליים


(11): אנצפלופטיה (ENCEPHALOPATHIA)

(CHRONIC POST TRAUMATIC BRAIN SYNDROME)

בהפרעות הנוירולוגיות האורגניות כגון שיתוקים, תופעות אפילפטיות, הפרעות-דיבור, ירידה ברמה השכלית, שינויים באישיות וכדומה ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסעיפים המתאימים.


(6)(2): NEURITIS בצורה בינונית


  1. במקרה דנן, נכותה התפקודית של התובעת עולה לאין ערוך על נכותה הרפואית, שכן נכותה הרפואית של התובעת נקבעה בשל הפרעה מוחית והפרעה בעצבים שהינה פגיעה תפקודית מאין כמוה, אשר יכולה להשפיע באופן ישיר על התפקוד של התובעת מצורה מכרעת בעתיד לבוא. לפיכך, באשר להשפעות התיפקודיות שיש לקיומה של הנכות הרפואית יש להעמיד את נכותה התפקודית בשיעור של 20% לפחות.


ד. הנכות הרפואית - קביעות הנכות התפקודית ע"י בית המשפט – אובדן הכושר להשתכר בעתיד

המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת עומדת בשיעור של 10% לפי סעיף 29(6)2 לתקנות המל"ל. נכותה הרפואית של התובעת נקבעה בשל תסמונת מוחית והפרעה בעצבים הקרניאליים, פגיעות אשר בעלות השפעה תפקודית, וכאשר מדובר בפגיעה מסוג זה הרי שפגיעה שכזו משפיעה ותשפיע אף בעתיד על יכולתה התפקודית של התובעת, שהינה כיום קטינה כבת 14. על כן מן הראוי לקבוע נכותה התפקודית בשיעור של 20%, (כפל הנכות הרפואית) מהטעמים שיפורטו להלן.


תשומת ליבו של כב' בית-המשפט מופנית לספרו של כב' בשופט (בדימוס) ד' קציר פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רביעית , תשנ"ח). (להלן:"קציר"). בפרק הדן בנושא הסדר המומחים הרפואיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעמ' 209 לספרו, כותב קציר כדלקמן:


" עיקר החשיבות של מינוי המומחה, הוא בתחום הפיצויים בשל הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות; אך, מומחה רפואי, מתמנה לפי הוראות החוק, לשם חיווי דעה על הנכות הרפואית, או על כל נושא רפואי אחר, משמע שאינו מוסמך לחוות-דעת בשאלת הפונקציונליות של אותה נכות; ולענין זה של הפסד הכושר להשתכר, זאת יש לזכור, נודעת משמעות עיקרית לנכות התיפקודית, אשר, כידוע , אינה זהה תמיד לזו הרפואית".

ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690.


זאת ועוד, בפרק 45 כותב קציר, בעמ' 186 לספרו, כדלקמן:

" בהיות הנכות התפקודית, והיא בלבד, הבסיס לקביעת הפיצוי בשל הפסד כושר השתכרות ...

ואכן עשו בתי-המשפט שימוש בשיקול הדעת המסור להם בענין זה; שכן בעוד שהנכות הרפואית המסורה, בדרך כלל, להערכתם של רופאים, הרי הנכות התיפקודית היא בתחום החלטתו של בית-המשפט".


בענין זה מצטט קציר בעמ' 186 לספרו את דברי כב' השופטת נתניהו ב-ע"א 63/88 ברגר נ' צדוק (לא פורסם), פדאור (17), עמ' 182.

"ואכן השאלה איננה מהו שעורה של הנכות הרפואית, אלא מהי המגבלה התיפקודית של המשיב".


ראה גם בעניין זה ע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ, פ"ד מז (5) 170, 174.


אשר- על-כן, בתוקף סמכותו של כב' בית המשפט ובמתחם שיקול-דעתו לקבוע נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה ובשיעור העולה באופן ניכר על מידת הנכות הרפואית שנקבעה לה, ובשיעור של % 20 נכות תפקודית. ובפרט ומאחר ומדובר בקטינה, אשר כל חייה עליה לסבול מנכותה זו וממגבלותיה אלה כתוצאה מהתאונה, לפיכך זכאית התובעת לפיצוי בגין הפגיעה בכושר השתכרותה לעתיד בשיעור של 20%.


לציין רק כי, הנכות הפונקציונלית משמשת מדד סביר לקביעת הפגיעה בכושר ההשתכרות – ראה קציר ע' 118;

טדסקי ע' 604-605: "אם מעשה הנזיקין הטיל מום בניזוק. יש להתחשב בכך, נוכח מצב בריאותו הנפשי והגופני של הניזוק ...". על כן יש לרוב להניח כי מום שהוטל יפחית את כושר ההשתכרות".


הננו להסב תשומת הלב לפסיקה בענין הנכות התפקודית ובמיוחד לע.א. 3049/93 גירוגיסיאן נ. סייף רמזי ו"המגן" חברה לביטוח בע"מ (צלטנר חבות לפיצוי נפגעי ת.ד. בע"מ 2742) ,שם נקבע כי הנכות התיפקודית באה להצביע על מידת הפגיעה בתיפקוד שיש בנכות הרפואית. היא באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך כלל שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע. שיעור הנכות התיפקודית נקבע בהתחשב בעיסוקו של התובע ובמידת הפגיעה בכושרו להמשיך ולעסוק בו.


  1. בסיס השכר אצל קטין – השכר הממוצע במשק


כב' השופט גולדברג פסק ב ע"א 61/89 מ"י נ' אייגר, פד מה (1) 580 כדלקמן:

"העיקרון שנקבע בפסיקה הוא, כי בחישוב אובדן כושר השתכרותו של קטין מהווה השכר הממוצע במשק את בסיס החישוב... קביעת בסיס זה מבוססת על ... אי הידיעה, באיזה מקצוע היה בוחר הקטין אלמלא התאונה, וכמה היה משתכר אז.

קביעת הפסד השתכרות של קטין היא מאטריה שבה רבים הניחושים וההשערות, ובה מתבקשים אנו למעשה לחזות עתיד שלעולם כבר לא יתממש. לפיכך נבחר קריטריון אחיד, יציב וסולידי, של השכר הממוצע במשק, אשר מפשט את הדיון ומונע ספקולציות..." .


בנוסף, יש לאמר שכאשר יש נתונים ברורים לגבי הקטין, כמו למשל אחוזי הנכות, הרי שהמגמה של בתי המשפט היא לחשב ההפסד שכרו של הקטין בעתיד בדרך החישוב האקטוארית.


כדברי כב' השופט (בדימוס) קציר, בספרו פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רבעית) בעמ' 347:

" מגמה זו נמשכה, ביתר שאת, בשנים האחרונות, והיא הפכה להלכה המקובלת בפסיקת הפיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לקטינים, שאין לגביהם נתונים מיוחדים, בדרך אקטוארית.

אף בנושא של פסיקת פיצויים בגין הפסד השתכרות לצעירים ניכר, בשנים האחרונות, "מיסוד" של השימוש בשכר הממוצע במשק".


כשם שנבחר קרטריון אחיד , יציב וסולידי של השכר הממוצע במשק, לגבי קטינים, כך דינם של צעירים.


כדברי כב' השופטת מ. בן פורת בע.א. 612/84 מרגלית נ. מרגלית (פדי' מא' (3) 514 בעמ' 519 : "אין לשכוח, שהמערערת היתה עדיין בראשית דרכה בתחום חיפוש המקצוע המתאים לה, צעירה לימים ובשלב של הקמת משפחה. לפנינו איפוא כוונות, שטרם הגיעו לכלל גיבוש, והשערות סבירות, החסרות מידת הסתברות המצדיקה קביעת הכנסה קונקרטית כבסיס לחישוב, לפיכך נראה לי, שמן הראוי לערוך את החישוב על יסוד השכר הממוצע במשק."


וכן דברי כב' השופט בייסקי בע.א. 327/81 אלימלך ברמלי נ. גבאלי עבדול חפוז (פדי' לח(3) 580, בעמ' 587): " ...אכן, חישוב אובדן השתכרות בעתיד הוא לעיתים – ובמידה רבה- מבוסס על השערות או על נתונים סטטיסטיים לא ודאיים. בעיקר נכון הדבר לגבי צעירים, שדרכם בחיים טרם נסללה, ואין לדעת עתידם ודרכי התפתחותם. בגלל אותם אי-ודאות וחוסר אפשרות לנחש פני העתיד לגבי צעיר, יש שבמקרים מתאימים משמש השכר הממוצע במשק כנקודת המוצא".

אשר על כן, בתוקף סמכותו של כב' ביהמ"ש ובמתחם שיקול דעתו לקבוע את נכותה התפקודית, קרי גריעת כושר ההשתכרות של התובעת, קטינה בת 14, בגין התאונה בשיעור של 20% .


ו. בסיס השכר לפי כושרה האפשרי הפוטנציאלי של הקטינה


כפי שצוין לעיל, התובעת קטינה בת 14 וטרם ידוע כיצד תתפתח בדרכה המקצועית, ולפיכך, לאור מגמת בתי המשפט למצוא קרטריון אחיד של השכר הממוצע במשק, יש לבסס אובדן כושר השתכרותה לפחות בגובה השכר הממוצע במשק וביהמ"ש אינם חלוקים באשר לחישוב אקטוארי מלא על פי הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות הצפוי לגבי קטינים.


כך למשל, ר' פס"ד אייגר ע"א 61/89, פ"ד מ"ה (1) 580 "כי אם הסתמך בימ"ש על האינטליגנציה הגבוהה שלו, ועקב כך על הצפי שיהיה אקדמאי... כי אז היה מקום להתחשב בעובדה זו גם לצורך קביעת השכר המשמש כבסיס ולהעמידו על כפל השכר הממוצע במשק, מתוך הנחה שזהו שכרו של אקדמאי ". ר' גם ע"א 410/83 פטרולגז נ' קאסרו, פ"ד מ (1) 505, כי היה מקום לחשב את השכר הצפוי כאקדמאי, שהינו מעל השכר הממוצע במשק (שם ס"ק 25, 26).


ז. עזרת הזולת בעבר- עזרת המשפחה


בת.א.1500/97 (אשדוד) מרים משה נ. אברהם משה ואח' , (לא פורסם), שם התלוננה התובעת על כאבים והגבלות בתנועה, עברה טיפולי פיזיוטרפיה והיתה 73 ימים בתקופת אי כושר, ביהמ"ש הנכבד מפי כב' סגן הנשיא השופט חמדני פסק לתובעת סך 2,000 ש"ח עבור עזרת הזולת בעבר, חרף טענת הנתבעים כי ימי אי הכושר וקבלת עזרה כביכול, אינם קשורים לתאונה.


בת.א. 1017/93 (חי) אלקיים נ. ישראלי, בבימ"ש השלום בחיפה(ראה לעיל), פסקה כב' השופטת שריר סך של 5,000 ₪ בהיות התובעת בתקופת אי כושר של כ-4.5 חודשים, וזאת, כדברי כב' ביהמ"ש :"בהעדר הוכחה להזקקות לעזרה בשכר, נראה לי לנכון להעריך עזרה זו באופן גלובלי בסך- 5,000 ש"ח".

ועוד , ר' דבריו של כב' השופט טל בת.א.(י-ם) 1198/88 בנאי נילי נ. אפרים דיזהב ואח' (תק-מח 90 (2) 540) :"גם אם העזרה נתנה ע"י אמה של התובעת, אין הנתבעת פטורה בשל כך"!!


אומדן הנזקים בגין ראש נזק זה עומד על סך של 30,000 ₪ לרבות בגין עזרה בעת אשפוז.




ח. תחשיב הנזק נכון לתאריך 11.1.03:


נזק מיוחד:

הוצאות נסיעה לעבר

10,000

הוצאות רפואיות טפולים רפואים ותרופות לעבר

20,000

הוצאות ועזרת הזולת

30,000


סה"כ נזק מיוחד :

60,000


נזק כללי:

אובדן כושר השתכרות לעתיד

7,007 ₪ (שכר ממוצע במשק) X 20% (שיעור נכות תפקודית) X 43 שנה עד גיל פרישה, גיל 64 (מקדם היוון 289.7143)

בניכוי מס בשיעור 25%




304,504




הוצאות רפואיות לעתיד

50,000

כאב וסבל וכל נזק לא ממוני (משוערך) (8 ימי אשפוז)

מצ"ב דו"ח משערכת

17,126

הוצאות נסיעה לעתיד, טיפולים רפואים (לרבות בגין אשפוזים)

30,000

הוצאות עזרת הזולת ועזרה במשק הבית לעתיד

75,000


סה"כ נזק כללי:

476,630


סכום סה"כ נזקי התובעת (מיוחד וכללי) סה"כ נזק:

536,630



לסכום הנ"ל יצורפו שכ"ט עו"ד בשיעור 11% ומע"מ כחוק ואגרת ביהמ"ש.






__________

דב לרר, עו"ד



אם נפגעת בתאונת דרכים מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום תאונות דרכים לחץ:
יעוץ משפטי לתאונות דרכים


 
  | דף הבית | פרופיל המשרד | תאונות דרכים | תאונות עבודה | רשלנות רשות ציבורית | אובדן כושר עבודה | ביטוח חיים | נפגעי משרד הביטחון | Google
קביעת אחוזי נכות במל"ל | תביעת רשלנות מעביד | ייעוץ משפטי | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | עורך דין דב לרר | עורכת דין רונית אלדור

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד