בג"צ בהרכב של 3 שופטים הכיר בהרמת משא כבד, אשר גרמה להתקף לב, כתאונת עבודה, חרף סירוב המוסד לביטוח לאומי להכיר בה ככזו
א.י. עבד בתעשייה אווירית כאשר עבודתו הרגילה הייתה נהיגת טרקטור ובין היתר הובלת משאות בין מחסנים בשטח המפעל והעמסת ופריקת מטענים. באחד הימים, עקב העמסת חבילות שמשקלן מעל 30 ק"ג האחת, לקומה השלישית, לקה התובע בהתקף לב.

המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בהתקף אוטם שריר הלב כתאונת עבודה. התובע ערער לבית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר דחו גם כן את ערעורו.

עם זאת, בג"צ בהרכב של 3 שופטים הפך את החלטת כב' בית הדין האזורי והארצי לעבודה, והמליץ להכיר בהתקף לב כתאונת עבודה, וזיכו את התובע בקבלת גמלאות באופן רטרואקטיבי למספר שנים אחורה בצירוף אלפי שקלים כגמלה חודשית לשארית חייו.

לעיון בפסקי הדין ראה קישורים – חלק א | חלק ב' | חלק ג'חלק ד' | חלק ה' | חלק ו'

בג"צ שהוכר ע"י משרדנו שבעקבותיו שונתה תקנת המוסד לביטוח לאומי לגבי חסימה של בסיס השכר לנפגע עבודה, המהווה את הבסיס לתשלום גמלת הנכות מעבודה
מ.ל. אלמנה חולת סרטן ובנותיה היתומות, מקבלות קצבת תלויים של נפגע עבודה בגין מות בעלה ואביהן המנוח, אף שהיו זכאיות לקצבה הגבוהה בכ-50% ויותר לפי שומות מס עבור שנתיים אחורנית. הקצבאות שקיבלו, לא חושבו לפי מלוא גובה הכנסת המבוטח, המנוח, זאת בניגוד לנפגעים הזכאים לפיצוי לפי דיני הנזיקין הכלליים, אלא בפיגור של שנתיים, וזאת עקב קביעתן של תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות) , התשמ"ד – 1984 אשר שללו מן המבוטח באופן שרירותי את זכותו לקבל כיסוי ביטוחי על הכנסתו בפועל, בשנת אירוע הפגיעה בעבודה.

ביהמ"ש העליון בשבתו כבימ"ש גבוה לצדק, קבע כי יש בתקנות אלה משום עונש של כל נפגעי העבודה ותלוייהם החפים מפשע, כאשר הן גוזרות עליהם לקבל קצבאות בחוסר ניכר.

אשר על כן בג"צ ביטל את התקנות והמוסד לביטוח לאומי תיקן את בסיס דמי הביטוח ע"פ שומת מס הכנסה שהייתה בידי המוסד ביום הפגיעה.

לעיון בפסקי הדין ראה קישורים – חלק א'| חלק ב'חלק ג' | תוצאות הבג"צ