עוברי אורח רבים נפגעים וסובלים מנזקי גוף בדרגת חומרה כזו או אחרת, כתוצאה ממפגעים שבתחום אחריותה של רשות מקומית או רשות ציבורית. החוק קובע כי על רשות ציבורית, לרבות עירייה, מוטלת החובה "לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט, וכן למנוע ולהסיר מכשולים והסגת-גבול בו".
אחריות העירייה אף לנקוט אמצעי-זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות או תעלות. על כן, אדם אשר סבל נפילה ברחוב, כתוצאה מהימצאותו של מכשול כלשהו המצוי על המדרכה או על הכביש, ובכל מקום ציבורי אחר, זכאי אף הוא לקבל פיצוי כספי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, ישירות מבעל המקום או הרשות הציבורית אשר בתחום שיפוטה אירעה תאונת הנפילה, או באמצעות חברת הביטוח המבטחת אותה ובשלה נגרם המפגע שהביא לתאונת הנפילה. מפגעים אלה יכולים להיות למעשה כל מכשול שבדרך, ובכלל זאת: כל מכשול שמונח על הדרך. לדוגמה – נפילה ברחוב עקב בור, פח זבל בולט שאינו מוצב במקומו, שבר במדרכה, משטח לא רציף אחר שגורם מעידה ו/או חבלה, תלוי בגודל המפגע.
החלקה על מדרכה היא האירוע הנפוץ ביותר. גם מכשולים אחרים, כמו היעדר תאורה מספקת ברחוב, שגרמה למצב של ראות פחות טובה של הדרך והסתיימה בתוצאה עגומה (נפילה, מעידה, החלקה, פציעה), מהווים עילה לתביע רשות ציבורית. ישנה גם רשלנות מצד רשות עירונית, שהציבור אינו תמיד מודע לה, כמו מדרכות חלקות מדי שאנשים עלולים להחליק עליהן ולהיפגע, או שקיות זבל שדולפות מפחי אשפה אל מדרכה.
כדי שתקום חבות בנזיקין על העירייה, יש להוכיח רשלנות עירייה במקרה של נפילה ברחוב. יש להוכיח שהעירייה ידעה על המכשול, או צריכה הייתה לדעת על קיומו. אם העירייה ידעה על קיומו של המכשול ולא עשתה להסרתו, הרי שהתרשלה, יתכן גם מצב שהעירייה לא ידעה, אך אי ידיעתה לא תפתור אותה מרשלנות, אלא אם כן תוכיח שמתקיימים אצלה נהלים המבטחים סיורים יזומים ופיקוח לבדיקת קיומם של מכשולים.
ישנם מקרים רבים בהם אדם נחבל ונדרש להתפנות לביה"ח או קופ"ח לקבלת טיפול ולמרות שהפגיעה לא הותירה את הנחבל עם אחוזי נכות כלשהם, אלא גם פגיעות ש'רק' גרמו לכאבים ולסבל, עדיין זכותו לדרוש ולקבל פיצוי כספי מהעירייה. הפסיקה מטילה אחריות בגין רשלנות רשות ציבורית על מפגעים בדרכיה.
בשורה של פסקי דין בתי המשפט הדגישו את חובת רשות ציבורית, לרבות העירייה, לדאוג למניעת מכשולים כלשהם ופרשו את חובת העירייה לדאוג לתקינות המדרכות והכבישים באופן מרחיב הרבה יותר. אמנם בית המשפט עמד על כך כי, כבישים ודרכים אינם משטח סטרילי, אך יחד עם זאת מחובתה של רשות ציבורית לעשות כל הדרוש לשמירה על בטחון הציבור בתחומיה. מכאן, עשויה לקום אחריותה של רשות ציבורית למפגעים המהווים מכשול מהותי אשר לא תוקנו על ידה, וגרמו לנזקים לעוברי אורח.
פס"ד שניתן במחוזי בת"א בגין נפילה ברחוב על מדרכה ברחובות פ"ת עקב סדק שגרם להבדלי גובה, אשר בעקבות הנפילה נגרם לתובעת שבר באצבע שבכף יד ימין, הדגיש ביהמ"ש כי "מהצילומים נראה מפגע ברור של סדק במדרכה שגרם להבדלי גובה אשר בהחלט יכולים היו לגרום להיתקלות ונפילה… כאשר קיים מכשול מהותי כגון בור במדרכה או הבדלי גובה פתאומיים הנובעים מסדק שעין אדם לא יכולה להבחין בהם מראש, אלו הם סיכונים שאינם בגודל הרגיל והמקובל אותם יכול וחייב אדם לצפות. במקרה שכזה תהא העירייה נושאת באחריות משפטית לכך שלא יהיו מהמורות, בורות וסדקים מהותיים שיביאו לכך שאדם יכשל בהליכתו ויפגע הרי שאין לצפות שעוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע."
ובגין נזקים אלה, הנפגעים זכאים לפיצוי כספי מהרשות הציבורית שבתחומיה ארעה התאונה. הפיצוי יכול ויינתן לא רק בגין נזק המותיר את הנפגעים עם אחוזי נכות, אלא אף בשל נזקים שהותירו כאב וסבל בלבד לנפגעים. ולכן במידה ונפגעת כתוצאה ממכשול שבתחום אחריותה של רשות ציבורית מומלץ לפעול כדלהלן:
- לצלם את מקום האירוע, את המפגע עצמו וכל דבר שנראה רלוונטי.
- לאסוף נתונים על עדים שראו את המקרה/ הנפילה ברחוב; לרשום שם ומשפחה ;תעודת זהות.
- לפנות לטיפול רפואי ולספר שם את פרטי התאונה.
- להתייעץ עם עו"ד המנוסה בתביעות נזיקין.
לעניין גובה הפיצויים במקרה של רשלנות ציבורית חשוב לציין כי הינו מורכב מעוצמת הפגיעה והנזק שנגרם לנפגע, כמו כן גיל הנפגע הוא קריטריון חשוב, ככל שהנפגע צעיר יותר, כך יקבל פיצוי גבוה יותר. ישנן תאונות נפילה שלא מתגבשות לכדי נכות, אבל הן גורמות כאב וסבל. כדאי לדעת שגם על כאב וסבל הנפגע זכאי לפיצוים של אלפי שקלים, בהתאם לנסיבות- כל מקרה לגופו. זאת ועוד, אם אין לנפגע עבר רפואי קודם, הדבר יקשה על העירייה ועל חברת הביטוח שלה לטפול את הנזק שנגרם על בעיות העבר שלו, וגם זה עשוי להקל עליו לקבל את הפיצוי בעקבות התאונה.
