שאלת החבות בתביעת פיצויים

3591

ז.ג. יליד 1972 נפגע ביום 21.09.2002 בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנועו והדרדר לתעלה שהייתה בצד הכביש.
בעקבות התאונה איבד הכרתו והתעורר רק בביה"ח, שם טופל ואושפז למשך 20 יום בשל חבלת ראש, חבלה בחוליות עומד השדרה, שברים באף ובגפים.
הנפגע הגיש באמצעות משרדנו לביהמ"ש השלום בנתניה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה הוגשה לאחר שחברת הביטוח הכחישה כל קשר לנסיבות התאונה תוך סירוב ליטול אחריות ולפצות בגינה את הנפגע.
בהמ"ש מינה מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה, האורטופדיה וא.א.ג. אשר מצאו כי נותרה לנפגע נכות רפואית כוללת במישורים שונים.
ביום 15.05.05 ניתן פס"ד שקבע כי על חברת הביטוח מוטלת החובה לפצות את הנפגע לאחר שהתביעה הצליחה להרים את נטל הראיה להוכחת אירוע התאונה ואת מעורבות הקטנוע כדי מאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי ולכן על החברה לשאת במלוא הנזק שנגרם לנפגע ובשיעור שפסק ביהמ"ש בסך 620,000 ₪.

ת.א.3759/03 ז.נ. נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

החלטה הדנה בשאלת החבות, האם מדובר בתאונת דרכים.

בתי המשפט

החלטה

1. התובע ז.נ. יליד 1972, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 21.9.02 בעת שרכב על אופנוע.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה –1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות והחבות על פי חוק הפלת"ד וסוגיה זו נדונה תחילה.

 

2. התובע טוען בכתב תביעתו כי ביום התאונה רכב על אופנוע מ.ר. 1873424 המבוטח באמצעות הנתבעות ולעניין נסיבות אירוע התאונה, פרט בסעיף 2 לתצהירו – ת/1: "למיטב זכרוני ביום 21.9.02, אינני יודע באיזו שעה, רכבתי על האופנוע שלי מס' רישוי1873424. לאחר שהייתי בפרדסיה ובכפר יונה, נסעתי לכיוון כפר ויתקין לחברים. יש לציין כי המדובר היה ביום שבת."

התובע טוען כי בעקבות התאונה איבד הכרתו והתעורר רק בבית החולים "מאיר" בכפר סבא,שם טופל ואושפז למשך 20 יום בגין חבלת ראש, חבלה בחוליות עמוד השידרה, שברים באף ובגפיים.

 

3. התובע מציין בסעיף 7 לתצהירו כי ברשותו אופנוע אחד איתו היה מעורב בתאונה, המדובר באופנוע מסוג אפריליה קסטום 50 סמ"ק בצבע כחול רשום ברשיון הרכב על שם אחותו(כמפורט בתיעוד שצורף לתצהירו).

4. גדר המחלוקת מתמקד בטענת הנתבעות כי בכל הזמנים הרלבנטיים לא נהג התובע על האופנוע המבוטח באמצעות הנתבעות, אלא "באופנוע שטח" אחר שלא היה מבוטח ולתובע"היתה מוטיבציה להחליף את האופנועים ולטעון, כי התאונה ארעה באופנוע המבוטח, כי אחרת לא יזכה לפיצויים, כנהג חסר ביטוח." (ראה סעיף י' בעמ' 8 לסיכומים בכתב מטעם הנתבעות).

5. המדובר במחלוקת עובדתית המתייחסת לזהות האופנוע, לגביה באו בפני בית המשפט שישה עדים מטעם התביעה ושישה עדים מטעם ההגנה.

6. ראיות התביעה:

התובע העיד כאמור כי ברשותו אופנוע אחד בלבד ועליו רכב ביום אירוע התאונה, על גירסה זו חזר בחקירה נגדית ואף תיאר את האופנוע נשוא התובענה אשר אינו מוגדר כאופנוע שטח.

(ראה עמ' 9 לפרוטוקול).

 

ע.ת/2 רונן דוד, חבר של התובע מאשר בתצהירו ת/2 את גירסת התובע באשר לזהות האופנוע וחוזר על כך בחקירתו הנגדית בבית המשפט.

(ראה עמ' 16 לפרוטוקול).

 

ע.ת/3 מירום עמרמי, מאבטח ברשות רכבת ישראל אשר הגיע למקום התאונה ובהתאם לעדותו מצא את התובע עם האופנוע בתעלה ותידרך את צוות מד"א שהוזעק כבר, כיצד להגיע למקום האירוע.

באשר לזהות האופנוע, מתאר העד: "במהלך הטיפול יצא לי לראות אופנוע. לא יודע בדיוק סוג וזה. אני יודע שזה היה אופנוע קלאסי. זה היה כמו הרלי דוידסון. רק ראיתי את הגלגל האחורי הבחנתי שזה אופנוע קלאסי."

(עמ' 28 לפרוטוקול).

בחקירה נגדית מציין העד כי לא הבחין במספר רישוי של האופנוע, וכי מסר לחוקר של חב'הביטוח כי האופנוע ניזוק "פגיעה קשה".

 

ע.ת/4 יום טוב גל, שוטר מתנדב ביחידת התנועה בנתניה, אשר רשם דו"ח טיפול ראשוני ודו"ח פעולה.

בחקירה נגדית מציין העד כי הוא מכיר את התובע בהיותם שכנים ורשם את הפרטים המופיעים בדו"ח בהתאם למידע שנמסר לו לאחר האירוע.

העד לא זיהה במקום האירוע את האופנוע ו/או פרטי הרישוי והביטוח.

 

ע.ת/5 גיל שמחון, חבר של התובע, נתבקש להגיע למקום התאונה ולחלץ את האופנוע באמצעות הג'יפ אשר ברשותו.

העד מציין כי לתובע אופנוע בצבע כחול, הוא זיהה אותו, חילץ אותו והעמיס אותו על טנדר שהגיע באמצעות חבר נוסף ואחותו של התובע.

בחקירה נגדית חזר על הגירסה כי נתבקש לסייע לחילוץ האופנוע באמצעות הג'יפ אשר ברשותו. (ראה עמ' 43 לפרוטוקול).

 

ע.ת/6 יצחק ברטשניידר, מתנדב במשטרת התנועה של נתניה – הגיע למקום האירוע בניידת יחד עם ע.ת/4.

העד מתאר בעדותו את תנאי השטח ואת צוות מד"א שכבר היה במקום.

העד מוסיף כי בהתאם להנחיית הבוחן, עזבו את המקום לאחר שנמסר להם כי האופנוע יפונה באמצעות חבריו של התובע.

7. ראיות ההגנה:

ע.ה/1 רפי סתו, בעל מוסך אופנועים – הובא לעדות על מנת להסביר את כרטיס הטיפולים באופנוע נשוא התובענה.

העד מציין כי אין המדובר בלקוח קבוע: "הוא היה אצלי פעם אחת. אני לא זוכר מה היה מצב האופנוע אם היה אחרי תאונה אם היה שבור או לא. לפי מה שאני רואה בכרטיס זה מה שביקשו וזה מה שעשיתי."

(עמ' 48 לפרוטוקול).

העד מפרט את מה שנרשם בכרטיס העבודה מיום 7.10.02 (נ/1):

"בגלגל האחורי הוחלפה פנימית ובגלגל הקדמי הוחלפו ברקסים".

(עמ' 49 לפרוטוקול).

ע.ה/2 אביבה מסיקה, שכנה של התובע, נתבקשה להתייחס לפרטים שמסרה לחוקר חב'ביטוח כאילו היו לתובע שני אופנועים.

בעדותה בבית משפט ציינה העדה כי: "אני דיברתי עם החוקר רק כדי להגיד שהוא כן עשה תאונה." (עמ' 54 לפרוטוקול).

כאשר הופנתה לתמליל השיחה עם החוקר בהתייחס למספר האופנועים, לדגם, לבעלות של התובע ואחותו, ענתה: "… אין לי מושג לא דגם ולא צבע … לא יודעת של מי. היו שם אופנועים לא ברצף, אני עוברת שם לפעמים. פעם ראיתי אותו פעם אותה. לא ראיתי אותם ביחד נוהגים."

(עמ' 55 לפרוטוקול).

 

ע.ה/3 חכמון שמעון, שכן של התובע, נתבקש אף הוא להתייחס לפרטים שמסר לחוקר הביטוח באשר לאופנועים בבית משפחת התובע ולאבחנה שעשה בין האופנוע של התובע לבין האופנוע של אחותו.

העד שמע את קלטת השיחה עם החוקר ואמר בעדותו כי:

"יש שני אופנועים אחד של התובע ואחד של החבר של אחותו.

אני לא יודע באיזה אופנוע הוא נסע.

… אמרתי לו לחוקר שהוא לא נוסע על אופנוע גמד כמו שלי אלא על אופנוע גדול יותר, הצביע על שלי ואמרתי שלתובע יש אופנוע גדול יותר."

(עמ' 58 לפרוטוקול).

בחקירה נגדית מציין העד כי לא אמר לחוקר את צבע האופנוע, שכן הוא עיוור צבעים וכי האופנוע הגדול אליו התייחס הוא האופנוע של אחותו של התובע, אך אין לו מושג באיזה אופנוע נסע התובע ביום התאונה:

"אני ישנתי ביום שנסע ועשה את התאונה. לא יודע על מה מ דובר."

(עמ' 59 לפרוטוקול).

ע.ה/4 עומרי מוגני, מתנדב במד"א, היה בן 16.5 בעת אירוע התאונה.

העד נתבקש להתייחס לפרטים שמסר לחוקר חב' הביטוח ולא זכר במהלך עדותו בבית המשפט פרטים באשר לסוג האופנוע.

כאשר עומת עם תמליל השיחה שם הוא עונה לשאלות החוקר באשר לסוג האופנוע,הבגדים שלבש התובע והאבחנה בין אופנוע שטח לבין אופנוע כביש, ענה כי הוא התעניין באופנועים, זוכר כי דיבר עם חוקר אך כעת אינו זוכר פרטים מדוייקים כלשהם.

בחקירה נגדית צייין כי בכל מהלך החילוץ לא ירד לתעלה שם היה האופנוע ואינו זוכר אם ראה אותו: "אני זוכר שהיה חשוך שעות הערב, מקום חשוך שלא היה בו אור בשדות ליד כביש החוף כביש שירות של רכבת ליד המסילה." (עמ' 66לפרוטוקול).

ע.ה/5 אלון גרשי, חוקר חב' ביטוח אשר הגיש תצהיר – נ/2 בצרוף חמישה תמלילים של העדים אותם חקר באפריל, מאי, אוקטובר 2003.

המדובר בחמשת עדי ההגנה שהובאו לעדות בבית המשפט.

 

ע.ה/6 ג'אן יעקב, חובש מד"א, מתנדב בן 17 ביום האירוע, נתבקש להתייחס לפרטים שמסר לחוקר חב' הביטוח.

העד מסתייג מתמליל השיחה שהוצג לו במהלך עדותו ומציין כי ירד יחד עם הפרמדיק לתעלה לחלץ את התובע ולהגיש לו טיפול ראשוני.

העד מציין בחקירה נגדית כי היה עסוק בטיפול התובע: "אין לי שום מושג באופנועים."(עמ' 77 לפרוטוקול).

 

8. בתום שמיעת הראיות מתבהרת תמונת מצב עובדתית באשר לנסיבות אירוע התאונה ותוצאותיה.

אין מחלוקת עובדתית כי התאונה נשוא התובענה ארעה ביום שבת בשטח הקרוב לכפר ויתקין, סמוך לפסי רכבת בדרך לא סלולה.

עוברת אורח פגשה בתובע כשהוא מוטל בתוך תעלה והזעיקה עזרה.

למקום התאונה הגיע צוות מד"א, רכב בטחון של רשות רכבת ישראל, ניידת משטרה ושני רכבים של בני משפחתו וחבריו של התובע.

מכלל העדויות עולה כי בשטח חשוך, בוצע חילוץ של התובע מהתעלה, טיפול רפואי ראשוני והעברתו לבית החולים.

האופנוע חולץ באמצעות ג'יפ והועמס על טנדר, על ידי חבריו של התובע (עדי תביעה 2 ו– 5).

9. בדקתי, בחנתי ושקלתי את מכלול הראיות (העדויות והמוצגים) ולא מצאתי להטיל דופי במהימנות גירסת התביעה באשר לנסיבות אירוע התאונה ומעורבות האופנוע נשוא התובענה.

עדות התובע והעדים מטעמו באשר לזהות האופנוע לא נסתרה.

בכל הנקודות השנויות במחלוקת, נמסרה אותה גירסה ואותם פרטים באשר לנסיעה, התאונה,תוצאותיה, אמצעי החילוץ ומצבו הרפואי של התובע.

(ראה תמונות משטח אירוע התאונה ת/1 א' ותמונות האופנוע ת/1 ב').

גירסת ההגנה כאילו התובע וחברו ע.ת/2 "רקחו מזימה" לצורך השגת פיצויים מהנתבעות,מבוססת כולה על בדלי מידע שאסף חוקר חב' הביטוח כאילו התובע היה בעלים של אופנוע שטח ועל השערות לפיהן על פי המיקום בו ארעה התאונה, הבגדים שלבש התובע וההזדמנות שהיתה לו ולמקורביו לבצע החלפת אופנועים, אין המדובר באופנוע המבוטח באמצעות הנתבעות.

לא נעלמה מעיני העובדה כי חלק מהצוות שעסק בחילוץ ציין בפני חוקר חב' הביטוח פרטים אשר יכולים לעורר חשד כאילו מדובר "באופנוע שטח", אלא שאמירות אלו אינן באות במנותק מהנסיבות הבלתי שיגרתיות של הגשת העזרה והפינוי של התובע ממקום התאונה והעדר יכולת אבחנה מדוייקת בגין תנאי השטח, גילם והכשרתם של העדים שהובאו.

לא מצאתי לבסס תשתית עובדתית כנטען על ידי ההגנה על סמך עדויות של מתנדבי מד"א בני 16 ו– 17 ו/או שכנים שהחוקר נתקל בהם באקראי ו/או מתנדבי משטרת התנועה – בוודאי לא כדי הוכחת טענה מרחיקת לכת של תרמית ו/או מזימה לקבל תגמולי ביטוח במרמה.

מהעדויות והתיעוד הרפואי עולה כי מצבו של התובע בעת התאונה והפינוי היה קשה, הכרתו מעורפלת וקשה אם לא בלתי אפשרי לבסס גירסה כלשהי על סמך טענה כאילו מסר בעת הפינוי באמבולנס פרטים המתייחסים ליבוא אישי של "אופנוע שטח".

(ראה עמ' 7 לסיכומים בכתב מטעם ההגנה המתייחסים לתמליל שיחה עם ע.ה/7 – כאשר העד לא זכר במהלך עדותו בבית המשפט פרטים אלו).

עוד עולה ממסכת העדויות כי סמוך לבית התובע, חנה כנראה אופנוע נוסף של החבר של אחותו ומכאן נמסרו עדויות של שכנים באשר לאופנוע "גדול" וייתכן כי זה גם הרקע לחשד חב' הביטוח באשר לזהות האופנוע נשוא התובענה (ראה עמ' 14, 16, 53, 56, 57 לפרוטוקול).

 

10. סוף דבר, שוכנעתי כי התובע הרים את נטל הראיה להוכחת אירוע התאונה (אשר לא היה שנוי במחלוקת) כמו גם את מעורבות הקטנוע נשוא התובענה כדי מאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי.

לפיכך, הנני קובעת כי מדובר "בתאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

11. נקבע לקדם משפט לעניין גובה הנזק ליום 8.9.05 שעה 08:30.

ניתנה היום ו' באייר, תשס"ה (15 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 15.5.2005.

 

3591