תאונת עבודה מזכה את הנפגע במגוון של הטבות (כסף או שווה כסף) מהמוסד לביטוח לאומי.
על מנת להיכנס בשערי הזכאות לאותן הטבות, על האירוע בגינו מוגשת התביעה לחסות תחת הגדרות האירוע "פגיעה בעבודה".
לצורך כך, על הניזוק להבין תחילה מהי אותה פגיעה, שבעקבותיה יזכה לאותן הטבות. פגיעה בעבודה היא לתאונת עבודה או מחלת מקצוע, ויש לקבל ייעוץ משפטי על ההבדל בין שניהם, על ידי עורך דין.
תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של שכיר אצל מעבידו או מטעמו, או כאשר אירעה התאונה למבוטח עצמאי- תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו או עסקו, תוכר כתאונת עבודה, והניזוק יוכר כ"נפגע בעבודה" לצורך בחינת זכאותו לקבל זכויות מהמוסד לביטוח לאומי. המונח תאונת עבודה, הורחב ע"י דברי חקיקה שונים, כך שיתכנו מקרים בהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה, למרות שהאירוע התאונתי כלל לא התרחש תוך כדי עבודה ולא עקב העבודה. כך למשל תוכר כתאונת עבודה גם תאונה אשר אירעה בדרכו של אדם מהבית לעבודה ולהיפך.
מחלת מקצוע
מחלת מקצוע בדומה לתאונת עבודה, מקנה זכויות והטבות כלכליות המוענקות ע"י המוסד לביטוח לאומי. מחלת מקצוע תיחשב ככזו כאשר נמצאת היא ברשימת המחלות אותן קבע המחוקק, שאם המבוטח לקה באחת מהן, יוכר כנפגע עבודה.
המחלות אשר הוגדרו ע"י המחוקק כ"מחלות מקצוע" הן "רשימת סגורה". רק מחלה המופיעה ברשימה, תוכר, בהתקיים נסיבות עובדתיות עפ"י האירוע, כפגיעה בעבודה.
ההליכים הפרוצדורליים בהגשת תביעה לביטוח לאומי:
הגשת הודעה על פגיעה בעבודה במוסד לביטוח לאומי בסניף מקום מגורי הנפגע מהווה את הצעד הפורמלי הראשון. הכנה מקדימה, במיוחד במסגרת הטיפול הרפואי הראשון אותו מקבל הנפגע, עשויה לשפר באופן ניכר את סיכויי התביעה ובמקרים רבים אף ליצור את ההבדל בין תביעה שתתקבל ע"י המוסד לביטוח לאומי לתביעה שתידחה. ייתכן וקביעת אחוזי הנכות הרפואית בגין התאונה או המחלה תושפע אף היא במידה זו או אחרת מאותן פעולות מקדימות אשר נקט הנפגע עוד בטרם שהגיש את טופס תביעתו למוסד לביטוח לאומי.
בד"כ הגורם הראשון בפניו פורש הנפגע את השתלשלות האירועים אשר גרמו לתאונה וכן את פירוט התרחשות התאונה עצמה הינו איש הסגל הרפואי במוסד הרפואי אליו פנה הנפגע לראשונה. פקיד התביעות במוסד לביטוח הלאומי אליו מגיעה התביעה להכיר בתאונה (או במחלת המקצוע) כפגיעה בעבודה, בוחן את מכלול המסמכים הנוגעים לתאונה. פקיד התביעות נותן משקל רב לדברים שנאמרו ע"י הנפגע בהזדמנות הראשונה לאיש הצוות הרפואי אשר העניק לנפגע את הסיוע הרפואי לראשונה.
חשוב לציין כי גם פגיעה מן העבר, עליה כבר קיבלת אחוזי נכות, יכולה להחמיר, ולזכות אותך בפיצויים נוספים, וייצוג ע"י עורך דין וקבלת ייעוץ משפטי בתביעות נזיקין לקבלת פיצויים ישפרו הסיכויים למצות עד תום קבלת זכויותיך במלואם.
היחס בין תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים לתביעה מהמוסד לביטוח לאומי
תאונת דרכים שאירעה לאדם בדרכו לעבודה או בחזרה ממנה או במהלכה, זוכה להכרה כפולה: הן במסגרת תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והן כתאונת עבודה. כפועל יוצא מהכרה זו, הנפגע זכאי לתבוע פיצויים בגין נזקיו הן מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה בעילה של תאונת דרכים והן את המוסד לביטוח לאומי בעילה של תאונת עבודה. במצב כזה, ייתכן כי נפגע אכן יקבל פיצוי מחברת הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי גם יחד. אולם, כלל הוא שבשום מקרה סך כל הפיצוי שיתקבל בידי הנפגע לא יעלה על סכום נזקו בפועל. כך למשל בתיקים ללא נכות לצמיתות, זכאי הנפגע לקבל דמי פגיעה עד 3 חודשים מהמוסד לביטוח לאומי, והפרשים בגין הפסדי שכר ופיצוי בגין כאב וסבל מאת חברת הביטוח.
בתחילה פונה הנפגע בתביעה למוסד לביטוח לאומי על מנת לזכות בתשלום בעבור תקופת אי הכושר, לתקופה הנמדדת עפ"י אישור רפואי, שאינה עולה על שלושה חודשים. ואולם, עפ"י הוראות הביטוח הלאומי, על התביעה להיות מוגשת לא יאוחר מ- 12 חודשים מיום הפגיעה.
עם תום התקופה המזכה בתשלום דמי פגיעה בגין אי כושר עבודה, זכאותו של נפגע להמשיך ולקבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי מותנית בהגשת תביעה לקביעת דרגת הנכות – ובתוצאותיה.
הכללים הנוהגים במקרים בהם תאונות דרכים עונות גם להגדרה של תאונת עבודה:
- משמוגשות לביהמ"ש תביעות פיצויים בגין תאונת דרכים, מנועים התובעים מלהגיש חוות דעת רפואיות פרטיות מטעמם, באשר לנכותם כתוצאה מהתאונה.
- הוכחת הנכות תתבצע רק באמצעות מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש.
- כאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, ונקבע שיעור נכות לנפגע ע"י ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, תשמש קביעת הועדה הרפואית את ביהמ"ש כקביעה מחייבת, וכך גם אם מדובר בקביעת ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (בהרכב של 3 רופאים).
במקרה כזה, כל הצדדים לתביעה המתבררת בפני ביהמ"ש יהיו מחוייבים לאותה קביעה של הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי ולא יידרש מינויו של מומחה רפואי מטעמו של ביהמ"ש.
נכות כללית
משרדנו מטפל בין היתר, בתביעות לנכות כללית בביטוח לאומי, בגין ליקויי בריאות שונים כגון: סכרת, לחץ דם, אבנים בכליות, עודף משקל, קשיי נשימה, קשיים נפשיים וכיוב', ובפרט גם כשאינם נובעים מתאונה אלא מתחלואים טבעיים.
התנאים בחוק קובעים דרישות סף של נכות רפואית מצטברת ומשוקללת של 40% וירידה בכושר ההשתכרות של הנפגע בשיעור של 50%, ובלבד ששכר הנפגע הנכה, לא יעלה על סכום מינימום שנקבע בחוק. כמו כן, לעקרת בית דרישת הסף הועמדה על 50% נכות רפואית.
