נפגעי משרד הביטחון

 עורך דין לתביעת משרד הביטחון, נפגעי משרד הביטחון

ההכרה כנכה היא השלב הראשון אותו על נפגעי משרד הביטחון/נפגעי הצבא, לרבות חיילים ושוטרים (להלן: "תובע/נפגע") לעבור כדי להיכנס תחת כנפי (חוק הנכים תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959 (נוסח משולב) (להלן: "חוק הנכים") וכל הזכויות הנובעות ממנו. מסלול ההכרה בתביעות נגד משרד הביטחון  מתחיל בהגשת התביעה ע"י חייל או שוטר, להכרה בו כנכה צה"ל לקצין התגמולים במשרד הביטחון.

הגשת התביעה לקצין התגמולים מתבצעת על גבי טופס תביעה, שהינו תביעה על פי חוק לכל דבר ועניין. ישנם טפסים שונים למקרים של מחלה, החמרה מחלה ולמקרים של חבלה.

זכויות על פי חוקים אחרים:
מאחר ולפי חוק הנכים אחריות המדינה במקרה של נכות נפגעי משרד הביטחון ונפגעי הצבא היא רחבה ומוחלטת, יתכנו מקרים רבים של חפיפה בין אחריות המדינה לפי חוק הנכים לבין אחריותו של גורם אחר.
כך למשל במקרה של תאונות דרכים בהן מעורב רכב אזרחי, רשאי הנפגע לבחור האם לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בעקבות נזקיו כתוצאה מהתאונה על פי חוק הנכים, או בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יובהר כי במקרים אלו כי לא ניתן יהיה לתבוע פיצויים על פי שני החוקים במקביל ומי שבחר לתבוע את זכויותיו במסגרת חוק אחד, לא יוכל לקבל פיצוי כלשהו על פי החוק האחר. ההבדל היסודי נעוץ בכך שבמסגרת קצין התגמולים במשרד הביטחון יקבל הנפגע קצבה חודשית בלבד, לכל ימי חייו אם תיקבע לו דרגת נכות, וכן הנחות ופטורים שונים וכן יהיו לו ליווי רפואי בעתיד כל אימת שיזדקק לו. לעומת זאת, בתביעה עפ"י חוק הפיצויים, יקבל הנפגע ממשרד הביטחון פיצוי ב"מכה אחת" בחד פעמי ואם יזדקק בעתיד לטיפול רפואי נוסף יוכל לקבלו רק אם הוא במסגרת סל הבריאות.

תביעה לקצין התגמולים:
כאמור, בטרם ייחשבו נפגע משרד הביטחון ונפגע הצבא כנכה צה"ל, כאמור עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, שהינו גוף היושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון ביחידה לתביעות וקביעת זכאות נכות צה"ל ותפקידו הינו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל או לא. קצין התגמולים קובע האם ישנו קשר סיבתי בין החבלה או המחלה שארעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי.
אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של התובע, אזי עליו להודיעו על כך ולנמק החלטתו, וכן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית ו/או את פרוטוקול הועדה הרפואית עליה הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יו"ר הועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך). אין זה כך במקרה של קבלת התביעה.
בהחלטת קצין התגמולים תצוין זכותו של התובע לערער על ההחלטה, המועד לערעור וכתובת הועדה אליה עליו להפנות את הערעור.

החלטה על גמר נכות צה"ל:
לקצין התגמולים סמכות לקבוע כי נכות תמה (או נתרפאה, או שהחמרת המחלה נסתיימה). על אף כי הועדה הרפואית היא זו המחליטה בדבר הנכות, יכול קצין התגמולים לקבוע כי אין נכות. דרגת הנכות, אשר נקבעת ע"י הועדה הרפואית, הינה "לצמיתות", או שהינה "זמנית", והועדה רשאית לזמן את הנכה לבדיקה חוזרת.

ראיה חדשה:
סעיף 35 לחוק הנכים קובע כי קצין התגמולים רשאי לשנות את החלטתו אם נתגלה כי היא נתקבלה על סמך מעשה או מחדל המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלתה ראיה חדשה המלמדת כי ההחלטה נתקבלה בטעות. סעיף זה אינו דורש כי הראיה החדשה תהא חדשה גם מבחינת הזמן בו נתגלתה לתובע, אלא חדשה מהבחינה כי לא הוצגה לקצין התגמולים בהחלטתו הראשונה. נקבע ע"י בית המשפט כי חוות דעת רפואיות הן בגדר ראיות לצורך סעיף זה, וכי המונח "חדשה", מתייחס לכך כי חוות הדעת לא היתה בפני קצין התגמולים כשנתן את החלטתו המקורית. אולם, לא כל חוות דעת תתקבל כראיה חדשה אשר עשויה לשמש בסיס לשינוי החלטתו הקודמת של קצין התגמולים. ועדת הערעורים קבעה כי חוות הדעת צריכה להתבסס על תשתית עובדתית חדשה.

החמרת מצב:
נפגע משרד הביטחון ונפגע צבא אשר הוכר ע"י קצין התגמולים, ונקבעה לו נכות כלשהי לרבות 0%, רשאי לפנות בבקשה לפתיחת הדיון בעניינו בכל שלב בחייו, כאשר חלה החמרה כלשהי במצבו הרפואי ושהוכר ע"י קצין התגמולים. לאחר קבלת בקשתו, יוזמן הנכה לבדיקה חוזרת בפני ועדה רפואית, אשר תבחן את מצבו בהשוואה למצבו הרפואי בעת שעמד בפני הועדה הרפואית בפעם האחרונה קודם לכן. אם תשתכנע הועדה הרפואית, כי חלה החמרה במצבו של הנכה, תיקבע נכותו מחדש בהתאם למצבו העדכני.

ועד ערעורים:
על החלטתו של קצין התגמולים ניתן לערער לועדת הערעורים שהינה מורכבת משופט, רופא וחבר נוסף. מקום מושבה הוא בדרך כלל בבית משפט השלום. את הערעור יש להגיש ב – 4 עותקים תוך 30 יום מיום בו קיבל התובע את החלטת קצין התגמולים. על אף האמור, הועדה רשאית להאריך את המועד לתקופה אשר לא תעלה על 30 יום נוספים.
ערעור על ועדת הערעורים יוגש לבית המשפט המחוזי, והינו אפשרי רק על החלטה סופית של ועדת הערעור ורק בשאלה משפטית.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.

הכרה כנכה לפי החוק:
נפגע צבא יהא זכאי לתגמולים אם התקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, כי הפגיעה ארעה בעת שירותו, והשני, כי יש קשר סיבתי בין הפגיעה בה נפגע החייל לבין שירותו הצבאי. בהקשר זה יש לציין כי גם אירועים שהתרחשו בדרך למחנה או ממנו, יתכן שיכנסו להגדרת החוק.
כמו כן, מי שנפגע החל מיום 5/2/1988 בהיותו בחופשה מאושרת מהשירות יהיה זכאי לקבל את הזכויות האמורות בחוק, אם הפגיעה ארעה במסגרת 14 הימים הראשונים של החופשה ודרגת הנכות שנגרמה בעקבות פגיעה זו הינה בשיעור של 20% ומעלה. יובהר כי במקרים בהם הפגיעה נגרמה במהלך חופשה מהשירות, אך תוך כדי עיסוק בעבודה או פעילות אחרת אשר ניתן עבורה תמורה, לא ניתן יהיה לפנות לקבלת פיצוי במסגרת חוק הנכים, (אלא אם כן העבודה אושרה בשל מצוקה כלכלית קשה).

נטל הראיה ונטל הוכחת הקשר הסיבתי:
בתביעת משרד הביטחון לפי חוק הנכים על התובע/המערער להוכיח את תביעתו, ועל כן עליו רובץ נטל ההוכחה. מאחר ותביעה לפי חוק הנכים הינה תביעה אזרחית, על התובע להוכיחה ברמה של תביעה אזרחית רגילה, היינו הטיית כף מאזן ההסתברויות לטובתו (רמה של 51%). אם הוכיח התובע קיומן של נסיבות מסוימות במהלך השירות, אשר מראות לכאורה כי הפגיעה נגרמה לתובע עקב השירות, עובר אל קצין התגמולים נטל הבאת הראיות לסתור קיומו של קשר סיבתי זה.

קביעת שיעור הנכות לנפגעי משרד הביטחון או הצבא ע"י ועדה רפואית:
כאשר פונה אדם בתביעה למשרד הביטחון להכרה כנכה, וקצין התגמולים הגיע למסקנה כי יש מקום לקבל את תביעתו, מופנה הנכה לועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו. במידה וקצין התגמולים מתלבט בשאלת הקשר הסיבתי בין פגיעתו של התובע לבין שירותו הצבאי, קצין התגמולים יפנה את התובע למומחה רפואי מטעמו או לועדה רפואית בכדי שימליצו לו בסוגיה זו.
הועדה הרפואית מורכבת מרופאים מומחים, והחלטותיה מתקבלות על סמך בדיקות שערכה לנפגע. הרכב הועדה כולל רופאים בהתאם לתחומי הרפואה השונים שבהם נפגע התובע. בסיום כל הבדיקות הרפואיות, מעריכה הועדה הרפואית את שיעור נכותו של הנפגע באחוזים בהתאם לאמור בקובץ המבחנים לקביעת דרגת נכות לפי משרד הביטחון.
כאשר מדובר בנפגע אשר סובל מפגיעות בתחומי רפואה שונים ו/או במספר איברים בגופו, תחשב הועדה את שיעור הנכות הכוללת שנגרמה לו כתוצאה מהאירוע נשוא תביעתו, בצורה שבה ישקללו את כל דרגות הנכות שנקבעו לנפגע יחד, ולא בצורה של חיבור מתמטי. כך יוצא ששיעור נכותו המשוכללת נמוך יותר מחיבורן של כל דרגות הנכות יחד. שיטת "הנכות המשוקללת", מבטיחה כי סך אחוזי הנכויות שיקבל נפגע, לא יעלה אף פעם על מאה אחוזי נכות.

מענק חד פעמי לנפגעי משרד הביטחון/נפגעי צבא בדרגת נכות 10%-19%:
נפגע משרד הביטחון/נפגע צבא אשר נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10%-19% לצמיתות, זכאי לקבלת מענק חד פעמי במקום תגמולים. המענק ישולם כאשר החלטת הועדה הופכת סופית, כלומר לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על החלטה של הועדה הרפואית. נפגעי צבא שנקבעה להם נכות שבין 10%-19% לצמיתות, יהיו זכאים לקבלת טיפולים רפואיים רלוונטיים לפגיעתם במסגרת קופות החולים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כמו כן, יהיו נכים אלו זכאים לקבלת הנחה בתשלום הארנונה, פטור מתשלום אגרת טלויזיה וכיו"ב.
הנכות המינימאלית המזכה בפיצוי הינה 10%. דהיינו, מי שנקבעה לו נכות צבא נמוכה מ-10%, לא יהיה זכאי לקבלת פיצוי כלשהו לפי החוק ולמעשה ייהנה רק מההכרה בפציעה. רק מי שנקבעה לו נכות החל מ-10% ומעלה עד 19%, יקבל את מענק הנכות החד פעמי.

דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה:
נפגע משרד הביטחון ונפגע צבא אשר נקבעה לו נכות בשיעור של 20% ומעלה, יהיה זכאי לקבלת קצבה חודשית למשך כל חייו. ייתכנו מצבים שבהם עבר זמן רב בין מועד קרות הנזק ובין מועד קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית. במקרים אלו, תיקבע הועדה את מועד תחילת הנכות בדרך כלל כמועד בו קרה הנזק והנכה יוכל לקבל פיצוי רטרואקטיבי החל מיום הפגיעה.

נכות צבא 100% מיוחדת:
נכה שסובל משיתוק מלא בפלג גופו התחתון, או מעיוורון מוחלט בשתי עיניו, או מקטיעה של שתי גפיים לפחות, ונקבעה לו ע"י הועדה הרפואית דרגת נכות בשיעור של 100%, זכאי לקבל תוספת של 40% לתגמול החודשי שנקבע על פי אחוזי נכותו.

נכה צבא נצרך:
נכה שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 50% ומעלה, ואשר הועדה הרפואית החליטה שהוא אינו בר שיקום, היות ואינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי פעם, נקרא עפ"י החוק נכה נצרך. נכה נצרך זכאי לקבלת תגמול נכות מיוחד בהתאם לצרכיו ולמצבו המשפחתי.

שיקום לנפגעי משרד הביטחון:
נכה מה"ל אשר נפגע בדרגת 19% ומעלה או נכים בדרגת נכות מעל 10% אשר תביעתם הוגשה בטרם יום 1/1/1996, וכתוצאה מנכותו הוא זקוק לשיקום, אם בשל העובדה כי אין לו מקצוע, ואם בשל כך כי עקב נכותו הוא נזקק להסבה מקצועית, או אם משום שפוטר מעבודתו כתוצאה מנכותו, הינו זכאי לשיקום מקצועי. שיקומם של הנכים נעשה באמצעות לשכת השיקום המחוזית בהתאם לתוכנית שיקום אשר מגובשת עבורו ע"י עובדי לשכת השיקום.

התיישנות- חוק הנכים:
באופן עקרוני תקופת ההתיישנות לפי חוק הנכים הינה 3 שנים לאחר שחרורו של הנפגע מן השירות הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו. קצין התגמולים רשאי להאריך את התקופה הזו כאשר האירוע שגרם לתאונה נרשם ותועד ברשומות של צה"ל או רשומות אחרות כלשהן אשר מנוהלות ע"י המדינה.
למרות האמור לעיל, אם הנכות נובעת ממחלה ששר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה יותר, תתיישן הזכות כתום אותה תקופה. בתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (התיישנות זכויות), התשי"ז – 1956, ובתוספת לאותן תקנות, מופיעה רשימת המחלות בתוספת, שלגביהן מוארכת תקופת ההתיישנות.