עו"ד רשלנות רפואית
מדי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות לעורכי דין בגין רשלנות רפואית, כאשר ממוצע הפיצויים הנפסקים בעבור החולים הזוכים בבתי המשפט עומד על מאות אלפי שקלים . משרד הבריאות, חברות הביטוח וקופות החולים משלמות מדי שנה סכום כולל של כרבע מיליארד שקל בעקבות תובענות רשלנות רפואית.
טיפול רפואי רשלני פעמים רבות גורם נכות קשה, החמרה של נכות קיימת, עוגמת נפש, כאב וסבל, אובדן כושר עבודה ואף להביא למותו של המטופל.
תפקידו של הרופא הינו תפקיד בעל חשיבות עליונה ועל כן איננו מסתיים בהענקת הטיפול בלבד, ועל כתפיו של הרופא מונחת האחריות כלפי המטופל במס' תחומים בין היתר אבחון המחלה, בחירת ההליך הרפואי המתאים ביותר, מעקב אחר הטיפול והבדיקות, תשומת לב להליך להתאוששות לאחר הטיפול וכו'.
בין תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות לבתי המשפט, ניתן למצוא רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, רשלנות רפואית בהריון אי אבחון מומים מלידה בבדיקות אולטרא סאונד וסקירת מערכות, רשלנות בעת הלידה, אי-אבחון של גידולים ממאירים, מתן תרופות שגויות, טיפולי שיניים רשלניים ועוד…
סרטן, התקף לב ואירוע מוחי הינם אירועים רפואיים נפוצים אשר בגינם פעמים רבות החולה מתלונן בפני הרופא על סימפטומים של כאבים, טשטוש ראיה, הקאות, לחצים וכדומה, אשר צריכים לעורר חשד מצד הרופא לבעיה האמיתית ממנה סובל החולה, אך דבר לא נעשה, לעיתים תוך זלזול של הרופא בתלונות המטופל ואי אמון ועקב כך ישנו איחור באבחון המחלה באופן כזה שנגרם נזק לעיתים בלתי הפיך. רשלנות הצוות הרפואי בגילוי מאוחר של מחלה ו/או איחור באבחון, סרטן מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית של החולים עצמם שמחלתם התגלתה באיחור, או בני משפחותיהם.
חלק גדול מהתביעות המוגשות ע"י עו"ד לרשלנות רפואית הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.
הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.
על עו"ד המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ"רופא סביר", דהיינו, כי הרופא, "לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות".
פסק הדין לרשלנות רפואית קובע, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו שלהרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.
בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ"ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.
בנוסף יש לציין כי תביעות רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה נושאות בחובן פיצויים גבוהים מאד וזאת לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו בשלב טרום לידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.
רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד, מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הנ"ל, ניתן לאבחן טרם הלידה ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מן הרגיל ואז- להותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון ו/או להפסיקו. יחד עם זאת, ישנם הריונות ללא סימני האזהרה הנ"ל, אשר הופכים להריונות בסיכון גבוה במהלך הלידה בשל חום, שינויים בדופק העובר וכדומה.
תחום נוסף הקשור להריון וילודים הינו התחום של "הולדה או חיים בעוולה". עפ"י ההלכות העדכניות התובעים עשויים לזכות בפיצוי גבוה היה ויוכח כי היה ניתן לאבחן במהלך ההיריון באמצעות בדיקות שונות כי הילוד ייוולד עם מומים מולדים משמעותיים וכי ועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת לסיים את ההיריון לו הייתה מתבקשת לעשות כן לאור המומים הנ"ל. הפיצוי במקרה זה מקיף גם את ההוצאות הניכרות בטיפול הילוד על כל מומיו וגם הפסדי השתכרות תיאורטיים למשך כל ימי חייו.
תביעה ע"י עורך דין לרשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות הרפואית המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.
מסעיף זה עולה כי לשם הוכחת רשלנות רפואית יש להוכיח שלושה יסודות במצטבר:
א. התרשלות מצד הרופא
ב. קיומו של נזק
ג. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
חשוב לדעת כי תביעת הרשלנות הרפואית אינה מבוססת על אחריות מוחלטת אלא יש להוכיח אשמה כלשהי, התרשלות, וזאת בסבירות של 51% לפחות, כמקובל במשפט אזרחי.
המבחן ההוכחה מבוסס על "הרופא הסביר" – השופט בוחן האם בהתחשב במידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, הרופא פעל על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא חרג ממתחם הסבירות באופן העולה לכדי רשלנות רפואית? וזאת מאחר ורופא סביר חב בחובת זהירות כלפי המטופל שלו.
המבחן אינו מבחן של "חוכמה שלאחר מעשה" אלא מבחן של ההתנהגות המצופה מרופא סביר בזמן אמת.
על מנת לבדוק אם הייתה חריגה מהתנהגות הרופא הסביר ועל מנת לקבוע רשלנות רפואית נדרש ביהמ"ש לראיות מקצועיות אובייקטיביות, לכן, במסגרת התביעה יש לתמוך את הטענות הרפואיות בחוו"ד רפואית בתחום הרלבנטי.
אם מדובר ברשלנות רפואית בלידה או בהריון תוגש חוו"ד גניקולוגית, ואם מדובר בטיפול שיניים תוגש חוו"ד של רופא שיניים וכיו"ב. מאחר ובזמן אמת הרופא המטפל מתעד את מהלך הטיפול ברשומה הרפואית מהווה התיק הרפואי חלק מרכזי בתביעה, אם לא נשמר התיעוד ע"י הרופא המטפל, הדבר מהווה "נזק ראייתי" שישמש כנגד הנתבעים במשפט.
רשלנות רפואית בהריון או בלידה
חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות ניכר בשני שלבים שונים שלב ההריון (התרשלות עקב אי אבחון מומים בילוד במהלך ההיריון.) ושלב הלידה, כשנבדקת אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או התייחסות לקויה לממצאיהן , לשם בחינת הטעויות בפענוח הממצאים . המומים המקנים את הפיצוי הגבוה ביותר בעת תביעת רשלנות רפואית בלידה הם: שיתוק מוחין CP Cerebral Palsy, או פיגור שכלי.
סוגי הבדיקות בעת הריון בהן ייתכן וחלו טעויות המהוות עילה להגשת תביעת עו"ד רשלנות רפואית בהריון :
בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת סקר המזהה את ההסתברות לקיום תסמונת דאון ופגיעות כרומוזומליות נוספות של העובר.
בדיקת סיסי שליה, דיקור מי שפיר – נותן זיהוי ודאי או שולל בצורה וודאית את קיום תסמונת אצל עובר- נותנת זיהוי ודאי או שוללת בצורה וודאית את קיום התסמונת בעובר.
בדיקות סקר גנטיות– – ייעוץ גנטי- בדיקות גנטיות הן בדיקות לפני הריון או במהלך שלביו הראשונים. מטרת בדיקות גנטיות בהריון הינה לאתר נשאים של מחלות קשות, בדיקות גנטיות הן בדיקות המוצעות לזוגות (לפני ההריון או במהלך שלביו הראשונים) שלהם אין כל היסטוריה משפחתית של מחלה תורשתית, כגון, פיגור שכלי או מום מלידה.
בדיקת אולטרסאונד– סקירת מערכות- הבדיקה שמכונה ’סקירת מערכות’ היא בדיקה סונוגרפית גנטית בעזרת מכשיר אולטרסאונד. איתור מום אמנם אינו משנה בדרך כלל את תוצאות ההריון – אך עשוי להשפיע על צורת היילוד, כגון החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי אם לאו, וכן יש לו חשיבות גדולה על ההכנה הנפשית המוקדמת של האישה היולדת ובעלה ללידה של יילוד בעל מום.
על מנת להגיש תביעת עו"ד רשלנות רפואית בהריון, יש לצרף חוות דעת רפואית אשר תוכיח לבית המשפט כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים המולדים במהלך ההריון ולאפשר להורים את זכות הבחירה אם ברצונם לבצע הפסקת הריון. פיצוים בתביעות רשלנות רפואית בהריון מגיעים בד"כ למיליוני שקלים.
הולדה בעוולה – מהי ואילו פיצויים ניתן לקבל בגינה?
סוגיית ההולדה בעוולה שונה מיתר מקרי הרשלנות הרפואית בעניינים אלה של הקשר הסיבתי והנזק.
בית המשפט העליון קבע כי קיימת להורים תביעת ה"הולדה בעוולה", כשבמסגרתה ניתן לתבוע פיצויים כדלקמן:
עד הגיע הילד לגיל 18 – ההוצאות המיוחדות שנגרמו להורים עקב מוגבלותו.
לאחר הגיעו לבגרות – ההוצאות המיוחדות הנובעות ממוגבלותו ובנוסף לכך הוצאות מחייה רגילות, בהן היה נושא הוא עצמו, בבגרותו, אלמלא מוגבלותו.
פיצוי משמעותי בגין כאב וסבל בהתחשב בסבלו המתמשך של הילד, אותו ההורים חווים בעצמם.
פיצוי ניתן בכל מקרה שבו הייתה רשלנות באבחון מום משמעותי, וכאשר בית המשפט משתכנע שההורים אכן היו מבקשים לבצע הפסקת הריון, לו המום היה מאובחן בזמן.
לידה הינו אחד הניתוחים השכיחים ביותר. רשלנות רפואית במהלך הלידה, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ליולדת או לתינוק, יוצרת עילה להגשת תביעה ע"י עורך דין לרשלנות רפואית כנגד הרופא המיילד או בית החולים.
הרשלנות הרפואית בלידה מתמקדת בהחלטות המתקבלות ע"י הרופאים בעת הליך הלידה לפי הרשומות הרפואיות , ומתבצע מעין בקורת שיפוטית על החלטות שניטלו ע"י הרופאים תוך שימוש בחוו"ד רפואית מומחים שיבחנו ההצדקה להחלטות הן בשלב הלידה והן בשלב שלאחר הלידה לפי הענין. הנפגע – התינוק רשאי להגיש תביעתו תוך 7 שנים מיום מלאו לו 18 שנה כלומר עד גיל 25, כנגד הרופאים שנטלו חלק בהליך הלידה וכנגד המוסד הרפואי. חשוב לציין כי הרישום הרפואי האותנטי הינו בעל חשיבות רבה והעדרו דווקא מקדם את התביעה בשל הכלל של "נזק ראייתי" הווה אומר , מי שגרם להעלמותו של חומר רפואי חייב בדין כתוצאה מהנזקים שנגרמו לצד הנזוק ומכוח העובדה שאין מסמכים רפאים בנמצא – התומכים בטענותיו של הנפגע על לא עוול בכפו.כלומר הרופאים שאיבדו מסמכים רפואיים יצטרכו להוכיח שלא התרשלו בפעולתם. רשלנות רפואית –הסכמה מדעת אחריות הרופא כלפי החולה לפרוט מכלול המידע הרפואי
על הרופא המטפל להסביר את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בטיפול הרפואי וגם את הסכנה הכרוכה באי הצלחה ולמטופל על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת בדבר הנחיצות. כך אם למשל הניתוח הכרוך בסכנהבאחוזים מועטים למוות – אך שקיימת אופציה טיפולית חלופית שאינה כרוכה בניתוח ויכולה להביא לתוצאות דומות בלא סכנת מוות עלולה לחייב את הרופא המטפל בהשלכות לכך משלא הביא לידי המטופל את הידיעה בדבר הסיכונים המיותרים באופציה הנתוחית המסוכנת , ומשכך מדובר בעבירה על חוק זכויות החולה.הסכמה מדעת חייבת להיות מנוסחת בכתב יד בניתוחים ונבחנת בסוגיה זו התאמה גבוהה יותר לחלופה טיפולית אחרת לזו של הניתוח , דווקא החתמה על טופס הסכמה סמוך לניתוח עצמו , עלולה לגרום לכך שבית המשפט לא יכיר בדיות וחוקיות החתמת החולה בנסיבות אלו ,משום שלמעשה לא הייתה לחולה האפשרות לביצוע שקול דעת מושכל ,והרופאים לא יהיו מוגנים במקרה שכזה.
לקבלת ייעוץ משפטי בתחום רשלנות רפואית:
עורך דין דב לרר
