Web Analytics

צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

מידע נוסף

חוק הביטוח הלאומי
דמי תאונה
זכויות נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים
נזקי רכוש רכב
תביעות ביטוח
תאונות עבודה
רשלנות רשות ציבורית
אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה ופוליסות הביטוח
ביטוח חיים
נפגעי משרד הביטחון
קביעת אחוזי נכות במל"ל
תביעת רשלנות מעביד
אינדקס ייעוץ משפטי
תאונות תלמידים
פרסומים מהעיתונות
פרסומים מהעיתונות 2
מכתבי תודה
עורך דין דב לרר
עורכת דין רונית אלדור
מקרי הצלחה של עורכי דין לרר אלדור
עו"ד ביטוח לאומי / איחוד אחוזי נכות מעבודה ע"י עו"ד ביטוח לאומי
פסקי דין





:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד


אורטל רחמים, עו"ד
ירדן פטמן, עו"ד
ד"ר(לרפו"ש) מירלנה וינר, עו"ד
שי ורדי, עו"ד
יצחק משען, עו"ד


ורה משקוב, מתמחה
אורן מלכה, מתמחה

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

חישוב פיצויים בתביעת נזיקין

פסק דינה של השופטת נחליאלי-חיאט בתאונת דרכים של אדם כבן 60, שנפגע ממלגזה

בתי המשפט

בית משפט השלום רמלה

א 003408/01

 

בפני:

כב' השופטת אסתר נחליאלי - חיאט

תאריך:

02/09/2004

 

בעניין:

קהלני שמעון

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

לרר דב

התובע

 

 

נ ג ד

 

 

 

1 . סנו מפעלי ברונוס בע"מ

2 . הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

3 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד פסקא רון

הנתבעים

 

פסק דין

 

התובע עבד ביום 16.1.01 אצל הנתבעת 1, כפועל במחלקת השיווק. במועד זה נפגע ברגלו בשעות העבודה. האירוע שכתוצאה ממנו נפגע התובע שנוי במחלוקת.

המחלוקת בשאלת האירוע היא מחלוקת עובדתית אך בעלת תוצאות משפטיות. בעוד שהתובע טוען כי התאונה ארעה שעה שמלגזה נהוגה בידי אחד מעובדי הנתבעת, פגעה ברגלו, תוך כדי הנהיגה – הרי טוענים הנתבעים מנגד שאמנם המלגזה היתה מעורבת בתאונה אלא שהיתה מעורבת על כורחה בשל המצאותה הפיסית במקום, אך לא בשימוש תעבורתי, וכי התאונה ארעה בגלל הג'ק הידני שהחזיק אותה עת הנתבע ומשך אותה לאחור, מקום בו עמדה המלגזה ללא תנועה, לטענתם התקלות הג'ק במלגזה היא גורם התאונה.

החשיבות לאופן קרות התאונה היא כמובן שאלת החבות, שהרי אם ארעה התאונה כפי שטוען התובע כי אז חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") כי בכלי רכב כמשמעו בחוק הפיצויים עסקינן, ואם ארעה התאונה כטענת הנתבעים ללא מעורבות תעבורתית של המלגזה כי אז לא חל חוק הפיצויים.


 

לענין החבות-

אומר כי קראתי את סיכומיהם הארוכים והמקיפים של הצדדים לענין חלות חוק הפיצויים וסבורה אני כי הפירוט ואורך הסיכומים יצאו מכלל פרופורציה. השאלה היא שאלה עובדתית גרידא התלויה אך ורק בהוכחתן של העובדות הנטענות ע"י כל אחד מן הצדדים, וממנו תגזר התשובה המשפטית בדבר חבות הנתבעות או אי חבותן.

התובע העיד בפני, לאחר שנתן תצהיר עובדתי קצר בנושא אירוע התאונה. אומר כי התרשמתי מפשטותו של התובע, ותשובותיו בחקירה הנגדית הותירו בי רושם של אדם דובר אמת ואני מקבלת את תאורו לגבי אופן התרחשות התאונה - דהיינו כי "נהג המלגזה הפתיע אותי... " וכן כי "הנהג של המלגזה ישב על המלגזה תוך נסיעה" [עמ' 9], וגם כי "אני הייתי בעבודה לא הספקתי לעשות צעד והמלגזה פגעה בי ברגל..." [עמ' 5], העובדה שהתובע הלך לאחור אינה סותרת את דבריו כי המלגזה היתה בתנועה וכי נעשה בה שימוש תעבורתי בעת שפגעה ברגלו של התובע. כאמור דבריו נשמעו לי כנים ואמינים ואני מקבלת אותם כפשוטם.

הנתבעים ניסו להפריך את טענותיו העובדתיות של התובע בכך שהגישו תצהירי עדות ראשית של שנים מעובדיהם, קצין הבטיחות שלא היה נוכח באירוע התאונה ועל כן אינו יכול לתרום מאומה לעובדות השנויות במחלוקת בדבר אופן אירוע התאונה. העובדה כי הוא חקר את התאונה והגיע למסקנותיו אין בה כדי להשפיע על התרשמותי מן העדויות שהיו בפני, ברור כי הבדיקות שערך היו עבור מעסיקתו ומסקנותיו שהובאו בפני מכלי שני, אינן תורמות במאומה לענין שבפני. מר שאול הילל מסר תצהיר עדות ראשית אך לא התיצב להחקר על תצהירו ומשכך אינני יכולה לעשות בתצהיר זה כל שימוש, מקום שלא נתאפשר לבעל דין, קרי לב"כ התובע, לחקור עד בחקירה שכנגד לא ניתנת לו האפשרות להשתמש בכלי החשוב הזה לגילוי האמת ומשכך אין התצהיר מהווה חלק מחומר הראיות. אולם אוסיף ואומר עוד כי מאחר שבתצהיר העדות הראשית של מר הילל שהוגש לבית המשפט נאמר כי העד הזה ראה בעיניו את אירוע התאונה, עולה בדעתי כי "אי הבאתו של עד רלוונטי מעורר, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו וחשיפתו לחקירה שכנגד... יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה. דברים אלו יפים הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, בשינויים המתחייבים" ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו פ"ד מה(4), 651, 658 בהם מצוטטים דברי השופטת בן-פורת בע"פ 437/82 אבו נ' מ.י. פד"י ל"ז(2) 85, 97-98 וכן מספרו של י. קדמי על הראיות, חלק שלישי, שנת 1999, 1391.

נהג המלגזה שהעיד בפני, לא הרשים אותי בהסבריו לארוע התאונה ואינני מקבלת את דבריו כי המלגזה היתה מונעת אך לא נעה ולא זעה וכי התובע הוא ש"נכנס לגלגל השמאלי" של המלגזה שלא נעה. אומר עוד כי מהעדויות ששמעתי הובהר כי העד הזה היה מעורב בתאונות דרכים במפעל הנתבעת בנסיבות דומות, אלא שקצין הבטיחות שהגיע במיוחד להבהיר לי את נסיבות התאונה בה לא נכח, ולהציג בפני את מסקנותיו, לא טרח להביא את תיק נהג המלגזה שממנו אולי ניתן היה לדלות את הפרטים הרלוונטיים לתאונה זו ואולי גם לתאונות הקודמות שארעו. דבר זה מקבל משנה משמעות לאחר שאמר בבית המשפט כי "כל בעל מלגזה שנוהג במלגזה בסנו יש לו תיק נהג ובתיק הנהג מופיע כל תאונה ותאונה עם הפירוט ועם הנפגעים" [עמ' 13], אלא שכאמור התיק משום מה לא היה בידיו ועל כן החלטתי במהלך החקירה הנגדית כי "בשלב זה לאור העובדה שהתיק לא נמצא בבית המשפט מעונינים הצדדים שניהם להביאו לישיבת בית המשפט הבאה ולכן יחקר מר שפמן על תצהירו ועל התיק כאשר התיק בידיו" [עמ' 13] אלא שעד זה לא הופיע לישיבת בית המשפט הנדחית, ולמעשה לא נסתימה חקירתו הנגדית...יתרה מזאת אומר כי לאחר שהצדדים סימו את הבאת הראיות קבעתי לאור בקשת הצדדים כי עותק מתיקו של נהג המלגזה יועבר לבית המשפט בתוך 15 ימים , אך התיק לא הוצג.

לאור כל האמור לעיל, ובעיקר לאור העובדה כי האמנתי לדברי התובע אשר לנסיבות התאונה, אין לי אלא לקבוע כי אכן ארעה תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים ע"י המלגזה בה נעשה שימוש תעבורתי. אינני נדרשת לקבוע דבר בקשר להיות המלגזה רכב מנועי כמשמעו בחוק הפיצויים, לאחר שכבר נקבע בפסיקה הענפה כי מלגזה הינה כלי רכב מנועי לצורך החוק, אם שימושה הוא תעבורתי, ומאחר שקבעתי כי נעשה במלגזה שימוש תעבורתי כי אז חל חוק הפיצויים כאמור.

גובה הנזק

יאמר תחילה כי התובע יליד שנת 1944, וממשיך לעבוד אצל הנתבעת מס' 1, וכן מהחומר שבפני מתוך תיק המוסד לביטוח לאומי עולה כי לתובע 15% נכות בגין מחלת לב.

לאחוזי הנכות

  1. 1.     פרופ' גנאל שמונה לשמש מומחה רפואי קבע כי לתובע 19% נכות לצמיתות. את אחוזי הנכות חילק באופן הבא, 10% בגין צלקת ושינוי בצבע העור ו-10% נכות בגין שינויים ניווניים במפרק הקרסול.

  2. 2.     קראתי את חוות דעתו של פרופ' גנאל ושמעתי את עדותו בבית המשפט, ומקבלת אני את דעתו כי – אחוזי הנכות שנקבעו לתובע בגין הצלקת אינם תפקודיים, כך ציין בחוות דעתו וגם בבית המשפט חזר פרופ' גנאל על קביעתו זו כי "הצלקת לא רגישה למגע, הצלקת היא אסטתית" [עמ' 15].

  3. 3.     יחד עם זאת עלי לציין למקרא חוות הדעת האומרת כי "יש צלקת קטנה בקדמת קרסול ימין "[עמ' 3 לחוות הדעת] ולמשמע עדותו כי "אורך הצלקת 2 ס"מ...הצלקת לא רגישה למגע" (ההדגשות אינן במקור –א.נ.ח) סבורה אני כי אחוזי הנכות שהוענקו בגין הנכות הנובעת מהצלקת ניתנו ברוחב לב, שכן תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 קובעות בסעיף 75(1) כי "צלקות בגוף א.שאינן מפריעות, אינן מכערות וצלקות שאינן גורמות להתרופפות קיר הבטן 0% ב.מכאיבות או מכערות 10%..." סבורה אני כי ניתן היה להעניק אחוזי נכות מופחתים בשל הצלקת, יחד עם זאת מאחר שקיבלתי את דבריו כי אין השלכות תפקודיות לנכות זו לא אתערב בגובהה, שהרי קביעת שיעור הנכות שאינה תפקודית רלוונטית לאב נזק של כאב וסבל בלבד.

  4. 4.     התובע טוען כי נכותו התפקודית עולה בשיעור ניכר על שיעור הנכות הרפואית. התובע מציע לקבוע שנכותו התיפקודית היא כפל האחוז אותו קבע פרופ' גנאל , קרי 20%, לטענתו כושרו לעבוד ירד בצורה ניכרת, אם לא בכלל, ומאחר שאין לו הכשרה מקצועית אחרת ו/או השכלה ברור כי כושרו לעבוד נפגע בצורה משמעותית ביותר ובודאי שהנכות שנקבעה אינה תואמת למצב בפועל. מנגד טוענים הנתבעים כי הנכות התפקודית של התובע נמוכה מהנכות הרפואית שקבע המומחה. אומר כי לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בתיק, בחוות הדעת של המומחה ושמעתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי אין ממש בטענות התובע שאיננו מסוגל לתפקד כראוי עקב התאונה, נראה לי כי אחוזי הנכות שקבע פרופ' גנאל, קרי 10% בהחלט תואמים את המצב בפועל כפי שגם עולה מדבריו של המומחה. אומר עוד כי העובדה שהתובע לא טרח להבהיר בתצהיר עדותו כי עבר למחלקה אחרת אצל הנתבעת 1 בשל מחלת לב ממנה סובל, לא הותירה עלי רושם חיובי, ומכל מקום נראה כי הנכות שהוענקה לו ע"י המומחה מקובלת עלי, ואני סבורה כי מגבלותיו התפקודיות עולות בקנה אחד עם אחוזי הנכות שנקבעו לו.

לאור האמור לעיל, ולאחר שקבעתי כי אחוזי הנכות התיפקודיים הם 10% כאמור בחוות דעתו של פרופ' גנאל אעבור עתה על פריטי הנזק להם טוען התובע:

א.הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות

לא מצאתי בחומר הראיות קבלות, או ראיות אחרות שיש בהן להצביע על ההוצאות שהוציא התובע בפועל בגין נסיעות או הוצאות רפואיות כלשהן. וכל הוצאה שהוצאה בעבר היא בגדר נזק מיוחד שיש לבססו בהוכחות של ממש, שהרי נזק ממוני שנתבע באב נזק זה התגבש בעת הגשת התביעה או בסמוך להכנת תצהיר עדות ראשית, ועל כן חייב היה התובע להוכיחן במסמכים או בכל דרך אחרת. לא מצאתי כל זכר לכך, ואפילו בתצהיר עדות ראשית מקום בו מצוין כי מצורפות הקבלות לנספח ת/1 לתצהיר – לא מצאתין. עוד יאמר כי מאחר שבתאונת עבודה עסקינן הרי תקנות הביטוח הלאומי מכסות את ההוצאות בפועל בקשר לטיפולים הרפואיים. למרות זאת החלטתי לפצות את התובע, ששהה תקופה כמצוות הרופא בביתו, בדרך של אומדן בסכום של 2,500 ₪ בגין הוצאות שונות שהוציא התובע במהלך התקופה בה שהה באי כושר בביתו.

ב. הפסד השתכרות לעבר

פרופ' גנאל מציין בחוות דעתו כי בעקבות התאונה שארעה לתובע זכאי היה לחופשת מחלה רצופה מיום 16.1.01 ועד ליום 31.3.01, קרי 74 ימי מחלה.

עיון בתלושי השכר של חודשים נובמבר, דצמבר שנת 2000 מגלה כי שכרו הממוצע של התובע היה 8,528 ₪ לחודש, ושכרו של התובע לחודשים ינואר, פברואר ומרץ 2001 ,כעולה מהתלושים שאף הם צורפו לתצהיר התובע, היה 8,257 ₪, 5,549 ₪ ו-8,301 ₪ בהתאמה. בנוסף קיבל התובע סך של 6,396 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי כדמי פגיעה.

לאור האמור לא מצאתי כי התובע הוכיח באב נזק זה כי נגרמו לו הפסדי שכר לעבר. הפסד השתכרות לעבר הינו נזק ממוני שדרוש בהוכחה ממשית, משלא עמד התובע בנטל זה, אני דוחה את תביעתו ככל שהיא מתייחסת לאב נזק של הפסד השתכרות לעבר.

ג.  עזרת צד ג' לעבר ולעתיד

אשר לעבר – כמו שגם צינתי לעיל, לא הובאו בפני כל ראיות על הוצאות שהוציא התובע בפועל, והתובע לא טרח להביא ראיות לביסוס טענותיו, לא מפי צד ג' שעזר לו לטענתו, וגם לא הובא כל פירוט או ראיה אחרת באשר להיקף העזרה שניתנה לתובע, ולכן לא מצאתי לנכון לפצותו לפי דרישתו. יתרה מזאת כאשר נשאל "מדוע לא הבאת לעדות מישהו שיבוא להעיד שעזר לך בבית? ת. אשתי והילדים עזרו לי . אני לא צריך להביא אותם לבית המשפט" [עמ' 8].

גם באשר לעזרת צד ג' לעתיד, לא מצאתי להעתר לתביעתו של התובע וזאת לאור שיעור הנכות שנקבעה ע"י המומחה, וגם לא מצאתי כל ראיה שיכולה להצדיק מתן עזרת צד ג', לא באשר לצורך בעזרה כזו וגם לא באשר להיקף העזרה, ועל כן אינני סבורה כי יש מקום לפסוק פיצוי באב נזק זה.

ד. הוצאות רפואיות לעתיד

לא מצאתי כל בסיס לקביעת הוצאות רפואיות לעתיד. הצורך בתרופות ו/או בטיפולים רפואיים לא עלה בחוות הדעת הרפואית, לא בעדות המומחה בבית המשפט ואף מדבריו של התובע לא מצאתי כל ראיה לטיפולים עתידיים. יאמר כי אף לגבי ההווה לא הובאו כל ראיות לכך, ונראה כי מצבו של התובע כתוצאה מן התאונה הוא מצבו הקבוע בפועל, ואין כל בסיס להשערה בדבר הצורך באיזה שהם הוצאות רפואיות עתידיות, ולפיכך אינני מוצאת לפסוק כל פיצוי בגין כך.

ה.הפסד השתכרות לעתיד

כפי שהובהר לעיל וגם שמעתי מפי בעלי הדין, ממשיך התובע לעבוד אצל הנתבעת למן התאונה ועד היום, והגם שטוען הוא כי "היום אני רוצה לצאת לפנסיה בגלל הרגל ולא בגלל הלב" [עמ' 6], אינני מקבלת את דבריו. ברור לי כי אם בדעתו של התובע לצאת לפנסיה הרי יעשה זאת מבחירתו ובודאי שלא כתוצאה מהתאונה. גובה הנכות שנקבע, וגם הראיות שהיו בפני, אינם מצדיקים כל הפסקת עבודה כתוצאה מן התאונה.

התובע לא הציג בפני כל ראיות בקשר להשתכרותו עד סמוך למתן תצהירו ואף לבית המשפט לא הביא כל ראיות לשכרו. מדבריו עולה כי אכן "נכון שאני מרויח היום אותו שכר כמו שהרווחתי לפני זה..." [עמ' 8].

מאחר ש"אין בידי ואין בידי כל בית משפט אחר כל מכשיר פלאים שיתן לבית המשפט את האפשרות לראות את העתיד...ולקבוע על סמך ראיית הנולד באופן מדויק את ההפסד שנגרם לתובע. כל הערכת פיצויים יש בה מידה רבה של ניחוש..."ת.א. 986/59 פ"מ ל"א 185. אמנם המובאה עתיקת יומין היא, אך יש בה לבטא את העקרון הבסיסי כי העתיד מי ישורנו? במקרה זה הקושי אינו כה גדול בשל גילו של התובע, שכאמור הוא יליד 1944, וממשיך לעבוד אצל הנתבעת למן התאונה קרי, למעלה משלוש שנים אחריה. בשל העובדה כי התובע ממשיך לעבוד ובפועל לא נגרם לו כל נזק כפי שציין בעצמו בבית המשפט, סבורה אני כי יש לאמוד את הנזקים העתידיים ולהשתמש בדרך של "אומדנא דדינא". באומדן זה מביאה אני בחשבון את גילו של התובע, העובדה כי הוא ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, את שכרו כפי שעולה מתלושי המשכורת אותם הציג בנספח לתצהירו, וכמובן את שיעור נכותו, ולאור אלה אני קובעת כי באב נזק זה של הפסד השתכרות לעתיד זכאי התובע לסכום של 50,000 ₪.

ו.   הפסד פנסיה ו/או אובדן תנאים סוציאליים

לא הונחה בפני כל תשתית ראיתית להפסדי פנסיה ו/או לאובדן תנאים סוציאליים. חישובים שנעשו בסיכומי התובע אין בהם מאומה עם הוכחת נתונים ועם הבאת ראיות וכבר נקבע ש"באשר לשיעור הפיצוי שיפסק בשל אובדן הפנסיה, תלויים הדברים בהוכחות שתובאנה לבית המשפט" ד. קציר,פיצויים בשל נזק גוף, 326 ו"בלי הוכחה על שיעורם הממשי (של התנאים הסוציאליים-א.נ.ח) במפעל פלוני, אין לדעת מהו" (שם). מכל מקום קביעותי שלעיל משמיטות את הקרקע מתביעה באב נזק זה, ועל כן אני דוחה את דרישתו של התובע בנושא זה.

ז.   כאב וסבל

מאחר שקבעתי כי חוק הפיצויים חל על התביעה שבפני הרי הנתונים הצריכים לפסיקתי באב נזק זה הם, גילו של התובע, יליד 1.12.1944, אחוזי הנכות שנפסקו לו –19%, וכן מספר הימים בהם היה מאושפז – 14 יום (כמופיע בתעודות השחרור שצורפו לתצהיר). לאור הנתונים כאמור, זכאי התובע לסך של 27,527 ₪.

מאחר שהתובע כבר קיבל מאת המוסד לביטוח לאומי מענק נכות בגין התאונה, הרי יש להפחית מכל סכום פיצויים את הסכום שקיבל התובע בפועל מהמלל, קרי יש להפחית את הסך של 45,195 ₪ המשוערך ליום מתן פסק הדין.

אינני מורה להפחית את דמי הפגיעה שקיבל התובע מהמ.ל.ל מאחר שהתחשבתי בהם בפרק הפסד ההשתכרות לעבר, כאמור בפסקה ב. לעיל.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 80,027 ₪, ממנו יופחת הסך של 45,195 ₪ , ובסך הכל אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 34,832 ₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

כמו כן אני מחייבת את הנתבעים בתשלום הוצאות האגרה וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 4,528 ₪ + מע"מ. גם סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום ט"ז באלול, תשס"ד (2 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

 

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

 


פסקי דין בתיקים שטופלו במשרדנו:
הגדרת תאונת עבודה כתאונת דרכים | שאלת החבות בתביעת פיצויים | חוק הפיצויים לעניין נזקי גוף |
פסק דין בגין פיצויים לתאונת דרכים ע"ס 12,000 ₪, בה הנפגע עבר 6 תאונות קודמות וטופל ב- 7 טיפולי פיזיותרפיה. | הכרה בתאונת דרכים כתאונת עבודה | חישוב פיצויים בתביעת נזיקין |
ביטוח לאומי - ראיות כנגד אחוזי נכות | פס"ד בעניין מינוי מומחה רפואי |
תביעה של משפחת הרוגה בגין תאונת אוטובוס התיירים מרוסיה באילת |



אם נפגעת בתאונת דרכים מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום תאונות דרכים לחץ:
יעוץ משפטי לתאונות דרכים


 
  דף הבית | פרופיל המשרד | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | קישורים מומלצים | Google

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד