Web Analytics

צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד


אורטל רחמים, עו"ד
ירדן פטמן, עו"ד
ד"ר(לרפו"ש) מירלנה וינר, עו"ד
שי ורדי, עו"ד
יצחק משען, עו"ד


ורה משקוב, מתמחה
אורן מלכה, מתמחה

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

מידע נוסף

תאונות דרכים ייעוץ משפטי



תביעת נזיקין - תחשיב נזק

דוגמאות לסוגיות שונות: תביעת נזיקין - תחשיב נזק | תחשיב נזק על נכות נפשית |
תחשיב נזק על נכות בגין צרידות עם השלכה תפקודית |
תחשיב נזק על פגיעת ראש | תחשיבי נזק - פגיעת רגל | תחשיבי נזק - תביעת תלויים |
פסק דין בגין פיצויים לתאונת דרכים ע"ס 12,000 ₪, בה הנפגע עבר 6 תאונות קודמות וטופל ב- 7 טיפולי פיזיותרפיה. | תחשיבי נזק - נכות בכתף | נכות צמיתה בכתף | פגיעת אדם מבוגר בתאונת דרכים |
20% נכות צמיתה ביד | 30% נכות צמיתה ביד | נכות בגין צלקות תפקודיות |
פגיעה בגב | ירידה בשמיעה כתוצאה מתאונת דרכים |

נכות אורטופדית בשיעור 5% לרופאה כתוצאה מתאונת דרכים:



בבית המשפט השלום ת.א 3378/01

ברמלה___________ קבוע בפני כבוד השופטת בוסתן זהבה

ליום 08.07.02



התובעת: 1. *********

ע"י ב"כ עוה"ד דב לרר ו/או רונית אלדור ו/או

רבקה זוסמן ו/או אלנה ויימן ו/או מיכל חנדרוס

מרח' זבוטינסקי 35 , מגדלי התאומים 2,

קומה 6 ר"ג 52511

טל: 5756061-03, פקס: 5756785-03


- נגד –


הנתבעות: 1. איילון- חברה לביטוח בע''מ

2. אבנר- איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

שד' רוטשילד 39 ת"א מיקוד: 61318

ע"י ב"כ עוה"ד גבריאל ראובינוף, משרד עורכי דין גב' מירב סלומינסקי, עו"ד

מרח' בן יהודה 2 ירושלים, 91003

טל: 6252122-02, פקס: 6252221-02



תחשיב נזק מטעם התובעת



1. בהתאם להחלטת כב' ביהמ"ש מיום 28.02.02, מוגשים בזה תחשיבי נזק מטעם התובעת נתונים חשובים לתחשיב הנזק:-

התובעת: ******* ת.ד. מיום: 21/11/2000

תאריך לידה 30.01.1950

גיל במועד התאונה: 50 גיל כיום: 51

תוחלת חיים לפי קבוצת האוכלוסין , המין והגיל הינה למעלה מ-82 שנה , דהיינו

בסיס התחשיב הצופה פני העתיד הינו לגבי 31 שנה.

מצב משפחתי: נשואה.

עיסוק לפני התאונה: רופאה רדיולוגית.

הכנסה חודשית ממוצעת לחודש עובר לתאונה = 18,416 ₪. (חודשים יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר 2000). רצ"ב לכל חודש צמד תלושי שכר שכן התובעת הרוויחה מ-2 מקורות הכנסה בביה"ח (קרן מחקרים ותורניות). יצוין, כי בחודש יוני 2000 הכנסתה של התובעת בפועל עלתה על שילוש השכר הממוצע במשק, אך התחשיב לגבי חודש יוני נערך לפי שילוש של שכר ממוצע במשק לפי הדין.

הכנסה חודשית ממוצעת לאחר התאונה- 8,603 ש"ח (ברוטו). (חודשים 12/00, 01/01, 02/01, 03/01 משוערך ליום 01/06/02).

מהות התאונה: תאונת דרכים שאיננה תאונת עבודה.

יצוין, כי לפני התאונה, עבדה התובעת כמתמחה בתחום הרפואה הרדיולוגית. באוקטובר 2000 קיבלה התובעת תעודת מומחה, אשר מקנה לה בין היתר את הזכות לעסוק ברפואה רדיולוגית (אולטרה סאונד במכונים פרטיים, וכן, בתורנויות בבי"ח). המשמעות של פגיעתה מבחינה תפקודית הינה שתחת לעבוד שעות ארוכות ב- 2 מקומות עבודה היתה ניתנת בידה האפשרות לעבוד במכונים פרטיים לבצע US ולקבל שכר לכל בדיקה בנפרד ולא עפ"י שעות עבודה כפי הקיים, יסוד שהיה מעלה רבות שכרה ומפחית שעות עבודתה. בגין מוגבלותה, אין באפשרותה להתקבל בעבודה כמכונית פרטית לאולטרה סאונד בהתאם להכשרתה!

2. היקף הפגיעה בתאונה

מצ"ב תלושי שכר לפני התאונה לחודשים חודשים 06/00, 07/00, 08/00, 09/00 10/00 , מסומנים נספח ב'

מצ"ב תלושי שכר אחרי התאונה לחודשים 12/00, 01/01, 02/01, 03/01, מסומנים נספח ג'.

מצ"ב אישור מעביד על העדרות מהעבודה מסומן נספח ד'.


מהות החבלות:

א. בעקבות התאונה איבדה התובעת את הכרתה והובהלה לבית חולים "וולפסון", שם אובחן כי היא נחבלה בבית החזה הימני, בכתף ימין, זרוע ימין וסובלת מאמנזיה וכאבי ראש. המלצת הרופא דר' לביא רון: המשך מעקב רופא.


  1. בגבור הכאבים פנתה התובעת למומחה אורתופד מקופ"ח מאוחדת שאבחן, שברי צלעות מימין, קשיי נשימה, צליפת שוט והגבלת תנועות הצוואר וכתף ימין.


המומחה הפנה את התובעת לקבלת טיפולי פיזיוטראפיה. התובעת עברה 17 טיפולי פיזיוטראפיה עקב התאונה.


כמו כן הופנתה התובעת לקבלת טיפול פסיכותראפי עקב ירידה בזיכרון ובריכוז, הפרעות בשינה וחוויה חוזרת ונשנית של הטראומה.


ג. בבדיקת מיפוי עצמות שבוצעה לתובעת, נמצא קליטת יתר בכתף ימין באזור אקרומיון, מוקדי קליטת יתר פתלוגית בצלעות מס' 4,6, וקליטת יתר פתלוגית בע"ש מותני בגובה 5 L דו צדדי.


ד. בבדיקת EMG אובחן כי התובעת נפגעה בעצב מרפק ימין.


ה. עד היום סובלת התובעת מכאבי כתף ימין, הגבלה בתנועה וקושי רב בשמוש ביד ימין ובעיקר בעת מאמץ ממושך בזמן עבודתה או בעת הרמת משא.


כמו כן סובלת התובעת מכאבים באזור בית החזה, קשיי נשימה , חוסר ריכוז והפרעות בשינה.



3. נכות רפואית צמיתה עפ"י חוו"ד המומחה בתחום האורטופדיה

  1. כב' בית המשפט מינה את דר' מריו אייכנבלט, אורטופד-מנתח, כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה מטעם בית המשפט ר' נספח _____.

ב. בפרק "סכום ומסקנות" לחוות דעתו איבחן המומחה כי התובעת סובלת מכאבים והגבלה בתנועות כתף ימין והפרעה תחושתית באצבעות יד ימין; כאבים צוואריים. המומחה פסק כי בעקבות התאונה נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה בשעור 5% בגין שיתוק חלקי של עצב ulnaris ביד ימין, לפי תקנה 31 (5) (א) (II). כמו"כ מצא המומחה, כי "במרפק ימין קיימת רגישות למישוש מעל העצב האולנרי ובדיקת ה-EMG תומכת בהמצאות פגיעה בעצב זה". יודגש, כי המומחה קבע כי נחבלה אף בכתף וחרף ממצא של קרע בגיד המהווה פציעה בשרירי הכתף המקנה נכות קבע סובייטית שאין להקנות לה נכות. כתוצאה מהתנגשות, איבדה את הכרתה לזמן קצר ואושפזה להשגחה במחלקה כירורגית ב' למשך יומיים. אובחנו שברים בצלעות מימין. תלונות: כאבים בצוואר, כאבים והגבלה של תנועות בכתף ימין (גפה דומיננטית), ירידה בתחושה לסירוגין באצבעות IV ו-V ביד ימין.


4. קביעת הנכות התפקודית ע"י בית המשפט

בתמצית קבע המומחה, כי נכותה האורטופדית הצמיתה של התובעת מוערכת ב-5% לפי תק' 31 (5) (א) (II) לתקנות המל"ל. עוד קבע המומחה, כי נכותה הזמנית של התובעת בתקופה שמיום התאונה- 21.11.00 ועד 15.12.00 מוערכת בשיעור 100%.

לאחר התאונה ניכרת הגבלה תפקודית ניכרת המלווה בסבל ממושך באיזור כתף ויד ימין, לענין שיעור (%) אחוזי הנכות התפקודיים ובפרט לאור העובדה שהתובעת הינה רופאה בתחום הרדיולוגיה האבחנתית ובין היתר בתחום ביצוע US בו עבודתה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בידיה. על כן מן הראוי לקבוע נכותה התפקודית בשיעור של 10%, מהטעמים שיפורטו להלן.

א. תשומת ליבו של כב' בית-המשפט מופנית לספרו של כב' בשופט (בדימוס) ד' קציר פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רביעית , תשנ"ח). (להלן:"קציר"). בפרק הדן בנושא הסדר המומחים הרפואיים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בעמ' 209 לספרו, כותב קציר כדלקמן:

" עיקר החשיבות של מינוי המומחה, הוא בתחום הפיצויים בשל הפסד השתכרות והפסד כושר השתכרות; אך, מומחה רפואי, מתמנה לפי הוראות החוק, לשם חיווי דעה על הנכות הרפואית, או על כל נושא רפואי אחר, משמע שאינו מוסמך לחוות-דעת בשאלת הפונקציונליות של אותה נכות; ולענין זה של הפסד הכושר להשתכר, זאת יש לזכור, נודעת משמעות עיקרית לנכות התיפקודית, אשר, כידוע , אינה זהה תמיד לזו הרפואית".

ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690.

זאת ועוד, בפרק 45 כותב קציר, בעמ' 186 לספרו, כדלקמן:

ואכן עשו בתי-המשפט שימוש בשיקול הדעת המסור להם בענין זה; שכן בעוד שהנכות הרפואית המסורה, בדרך כלל, להערכתם של רופאים, הרי הנכות התיפקודית היא בתחום החלטתו של בית-המשפט".

בענין זה מצטט קציר בעמ' 186 לספרו את דברי כב' השופטת נתניהו ב-ע"א 63/88 ברגר נ' צדוק (לא פורסם), פדאור (17), עמ' 182.

" ואכן השאלה איננה מהו שעורה של הנכות הרפואית, אלא מהי המגבלה התיפקודית של המשיב. הנכות הרפואית היא נקודת התחלה לאומדן הנזק, אך לא נקודת סיום.

אשר על כן, בתוקף סמכותו של כב' ביהמ"ש ובמתחם שיקול דעתו לקבוע את נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה ובשיעור העולה על מידת הנכות הרפואית שנקבעה לה, ובשיעור של 10% נכות תפקודית. "ובפרט מאחר ומדובר ברופאה, הדבר הוא בגדר "ידיעה שפוטית"- דבר שימושה המכריע בידה הדומיננטית

כפי שניתן להשוות למשל בין פסנתרן וכדורגלן, ששניהם נפגעו בבהונות רגליהם; אולם בה בשעה שאין מניעה שהפסנתרן יהפוך לוירטואוז- הכדורגלן לעומתו ייאלץ לוותר על עיסוקו. לעומת זאת, תתהפך הקערה על פיה, אם הפגיעה היא בזרת, שהפסנתרן יצטרך להסב את מקצועו, ואילו הכדורגלן יוכל להמשיך ולבעוט בכדור כאות נפשו..." וכן, ראה לענין זה ת.א. (חיפה) 150/99 קדוש מרדכי נ' אישי ישיר, (תקדין- מח 2001 (ד)), שם נפגע ספר במקצועו בתאונת דרכים ונכותו הרפואית לצמיתות נקבעה ל-10% בגין הפגיעה בברך רגל ימין. ביהמ"ש הנכבד העמיד את שיעור גריעתו של הנפגע בכושר ההשתכרותו בשיעור 25% בהתחשב בטיב עיסוקו, המצריך עמידה ממושכת בעבודת הספרות (פי 2.5 מנכותו הרפואית).

לפיכך, זכאית התובעת לפיצוי בגין פגיעה בכושר השתכרותה לעתיד, בשעור של 10%.

כמו כן אומר כב' השופט אור ב-ע"א 3049/93, גיאורגוסיאן נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(3) 792, בעמ' 797-799 - כי נכות רפואית בשיעור מסויים יכולה להשפיע על יכולת התפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני בהתחשב במקצועו.

" לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של התובע בנכותו. ...בדרך כלל הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית עקב פגיעה בתחום האורטופדי- כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל- תשקף, בדרך כלל, גם את שיעורי הנכות התפקודית. הנפגע מוגבל בתנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ואחוז הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את אחוז נכותו התפקודית.".


תשומת לב אף לדברי כב' השופט אור כמה "כללי אצבע" ("BENCH MARKS") בע.א. 50/62 קליין נ' רוזנברג (פד"י טז' 1572):

" ... אם אדם נפגע בתאונה וניתן להוכיח בכמה קטן כושר השתכרותו לאור הנתונים המובאים בפני בית-המשפט, יפסוק בית-המשפט על-פי נתונים אלה.... אך באין נתונים כאלה, יכול אחוז הנכות לשמש מודד לקביעת שיעור הפסד כושר ההשתכרות".

ברוח זו נקבע ב-ע"א 139/64, קלדוניאן נגד גבאי (פ"ד יח (3) 417,422). כבר נאמר בבית-משפט זה, שדרגת הנכות יכולה לשמש קנה-מידה או מורה דרך לצורך זה באין נתונים אחרים בידי בית המשפט." וכך בע"א 132/65 מירבו נגד לנגברג (פ"ד י"ט(3) 282, 284).


בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית המשפט המחוזי שקבע ששיעור ההפסד בהשתכרותו של הנפגע היא כשיעור נכותו הפיזית ( ע"א 4561/91 ברבי נ' פלח, דינים עליון כרך לט, 367).


כמו כן, למשל, נפסק כי לגבי נכות רפואית בשל פגיעה בברך בשיעור של 10% אשר - " ולא בהכרח מונעת עיסוקים גופניים אבל בוודאי נותנת אותותיה במאמץ הדרוש ובמשך הזמן הנדרש. נראה לי שניתן לקבוע שנכות זו, המתבטאת באי יציבות הברך היא כולה תיפקודית...". (ע"א 5052/92 שיק נ' מטלון, סביר מה, 149).


ככלל עקרוני בפסיקה נתגבשה הגישה על פיה הנכות הרפואית של הנפגע משקפת את נכותו התיפקודית. במידה ולא ניתן להוכיח ולקבוע את שיעור ההפסד הכספי החודשי הצפוי לנפגע - שיעור ההפסד החודשי ייקבע על-פי אחוזי נכות התיפקודית כמדד לקביעת הפסד ההשתכרות. כלומר, שייקבע ששיעור הנכות הפונקציונלית של נפגע מהווה גם את שיעור ההפחתה בכושר ההשתכרות.


לפיכך, לאור המקובץ הנחתנו הינה, כי לתובעת נותרה נכות תיפקודית בשעור משמעותי – העולה על שעור נכותה הרפואית והמגעת, לכל הפחות, כדי נכות תיפקודית צמיתה בשעור % 10, ובפרט כאמור מאחר והפגיעה גרמה לאי מיצוייה כרופאה רדיולוגית, פוטנציאל שכרה בהרשןתה, שכן נאלצת לעבוד ב-2 משרות בביה"ח תחת מכונות פרטים לביצוע US.


I תחשיב הנזק נכון לתאריך 01.06.02:

נזק מיוחד:

א.הפסדי השתכרות לעבר, גמול ימי חופשה ומחלה צבורים .......... 20,000 ש"ח

ב. הוצאות נסיעה, טיפולים רפואים ותרופות ............ 10,000 ש"ח

ג. עזרה במשק בית (גלובלי) והוצאות עזרת הזולת, התובעת

זכאית לפיצוי מלא עבור כספים שהוציאה כשווי הטבת נזקיה

של תובעת ע"י בני משפחתה ..................... 20,000 ש"ח

ד. הפסד בגין אי עבודה במכונים פרטיים מיום התאונה ועד היום (למשך 18 חודשים) לפי אומדן 10% מהכנסות התובעת לפי שכרה ממוצע עובר לתאונה ............... 33,149 ש"ח


סה"כ נזק מיוחד: 83,149 ש"ח


II נזק כללי:

  1. אובדן כושר השתכרות לעתיד: 18,416 ש"ח ממוצע ( שכרה עובר לתאונה משוערך ליום 01.06.02) X 10% (שיעור הנכות התפקודית) X 159.6488 (מקדם הוון ל-17 שנה עד גיל פרישה –68 שנים,עפ"י הפסיקה) .. ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­294,009 ש"ח (בניכוי 25% מס הכנסה לפי ס' 4 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975) – 73,502 ₪ ....................................... 220,507 ש"ח

2. הוצאות רפואיות לעתיד ....................................................... 20,000 ש"ח

3. עזרה במשק בית- גלובלי והוצאות עזרת הזולת בעתיד ............. 25,000 ש"ח

4. הפסד פנסיה ו/או אובדן תנאים סוציאליים : 18,416 ש"ח X 70% X % 10X 0.6050 (מקדם הוון למשך 17 שנה מגיל 51 עד גיל פנסיה – 68 שנים) X 137.0435 (מקדם בהוון כפול מגיל 68 לעוד 14 שנה עד גיל 82).. 106,883 ש"ח

5. כאב וסבל וכל נזק לא ממוני (משוערך) ................................... 15,000 ש"ח

תשומת ליבו של כב' בית-המשפט מופנית לפסיקתו המנחה של כב' השופט אור ע"א 146/87 כץ נ' רוזנברג, פ"ד מג (3) 421, 426 בו נפסק כדלקמן:

"..בית- המשפט מוסמך לפסוק פיצוי על נזק לא ממוני בגבולות הסכום

הכולל של 10% מהסכום המכסימלי, בין אם נותרה נכות צמיתה ובין אם לאו, בין אם הנפגע היה מאושפז ובין אם לאו". קרי אין בקביעת פחות מ- 10% נכות כדי להשליך על פסיקת כאב וסבל פחות מהמינימום בתקנות לגבי 10%.

סה"כ נזק כללי: ............ 387,390 ש"ח

סכום סה"כ נזקי התובע (מיוחד וכללי): .................... 470,539 ש"ח



סה"כ: 522,298 ש"ח בצירוף הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק בשיעור 11% ואגרת ביהמ"ש.


III אסמכתאות משפטיות לתחשיב הנ"ל:-


א. דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית מאת ג. טדסקי עורך הוצאת ספרים ע"ש יל מאגנס והאוניברסיטה העברית (להלן: "טדסקי").

ב. השופט דוד קציר פיצוי בשל נזקי גוף מהדורה שלישית- הוצאות "תמר" בע"מ (להלן: "קציר").

1. לענין נזקי תכולת ציוד כנזק מיוחד – נזק העלול לבוא באורח טבעי במהלך רגיל של הדברים ובא במישרין מעוולת הנתבע- טדסקי ע' 598. ראה גם קציר ע' 426.


2. לענין אובדן פנסיה ו/או תנאים סוציאלים ראה קציר ע' 253 ואילך.


3. לענין השלכה לאובדן כושר לעבוד שעות נוספות – ראה קציר ע' 52 ועמ' 135 הערה 8, וכן ראה 136.

4. לענין פיצוי בגין ימי מחלה ר' ת"א (י-ם) 912/95 אהרון כהן נ. "סהר" חברה ישראלית לביטוח בע"מ (פורסם בצלטנר, עמ' 4925, בעמ' 4926)- שבו פסק בית-המשפט פיצוי מלא בגין אובדן ימי מחלה.


5. א. הנכות הפונקציונלית משמשת מדד סביר לקביעת הפגיעה בכושר ההשתכרות – ראה קציר ע' 118;

ב. טדסקי ע' 604-605: "אם מעשה הנזיקין הטיל מום בניזוק. יש להתחשב בכך, כי נוכח מצב בריאותו הנפשי והגופני של הניזוק, ייתכן ולא יוכל להתמיד בעבודתו החדשה ועל כן יצטרך להפסיקה או להגבילה, ועל כל פנים לא יוכל לעלות בדרגה באופן רגיל ויתכן אפילו כי יפוטר ממנה. בכל המקרים הללו, הסכוי להשיג עבודה חדשה פוחת, כמובן, ויש להתחשב גם בכך. על כן יש לרוב להניח כי מום שהוטל יפחית את כושר ההשתכרות".


6. אשר למקרים בהם נקבע כי הנכות הרפואית הינה קטנה מהנכות התפקודית. ר' קציר ע' 148 ובפרט הערה 61. (בין היתר גם בגין הפחתת שעות עבודה נוספות וכאבים מהם סובל הנפגע המהווים "אינדיקציה להגבלה תפקודית").

ראה לענין התחשבות בנכות פונקציונלית- בפקטור של הגיל קציר עמ' 144 הערה 62.

ועוד, בספרו של כב' השופט ד. קציר :פיצוי בשל נזקי גוף, (מהדורה רביעית (התשנ"ח-1997 ) בע"מ 160-161 : "המום כשלעצמו כגורם" "המשך עבודתו של הנפגע באותו מקום עבודה ותמורת אותו שכר יש והוא גרר אחריו פסיקת סכום הפיצוי בגין הפסד כושר השתכרות בשל עצם הגבלת כושרו הפיסי היינו "בעד ההפסד והסיכון בעתיד עקב המום בו לקה..."


7. א. לפיצוי בגין הוצאות נסיעה ראה קציר ע' 385. אף ללא קבלות – ראה קציר ע' 426-427.

ב. לפיצוי בגין עזרה במשק הבית ראה קציר ע' 422 התייחסות לנפגע בפרשת עגור נ' איינזברג.


ג. לפיצוי בגין הוצאות רפואיות לעתיד קציר ע' 364- לענין הפיצוי עפ"י חישוב אקטוארי כשניתן לקבוע סכום הוצאה תקופתי פלוני ולמשך תקופה אלמונית והזכאות לפיצוי עקב ההוצאות הצפויות בעתיד.

IV סיכום

====


דרך התחשיב נעשתה בדקדוק על מנת לחסוך זמן שפוטי יקר ועל דרך תחשיב עפ"י הפסיקה הנוהגת. נדגיש כי המגמה בפסיקה הינו לפצות על פי התחשיב הקונבנציונאלי ואף ראה פתח דבר לספרו של קציר "כך ניתן להצביע על העדפתה לאחרונה של הפסיקה האקטוארית בגין הפסד הכושר להשתכר" וכך גם בדוגמאות בספריו של עו"ד וייסמן, בספרו "טבלאות נזק בפסיקה" בסוקרו פסיקה אקטוארית של ביהמ"ש השונים ברחבי הארץ.



__________

דב לרר, עו"ד

ב"כ התובעת



אם נפגעת בתאונת דרכים מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום תאונות דרכים לחץ:
יעוץ משפטי לתאונות דרכים


 
  | דף הבית | פרופיל המשרד | תאונות דרכים | תאונות עבודה | רשלנות רשות ציבורית | אובדן כושר עבודה | ביטוח חיים | נפגעי משרד הביטחון | Google
קביעת אחוזי נכות במל"ל | תביעת רשלנות מעביד | ייעוץ משפטי | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | עורך דין דב לרר | עורכת דין רונית אלדור

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד