תאונת דרכים – שאלות ותשובות

ש. מהי בעצם תאונת דרכים?
ת. תאונת דרכים ע"פ החוק הינה שילוב של השניים, היינו- מדובר במאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף, כתוצאה או עקב שימוש ברכב מנועי, שמוגדר ככל רכב המנוע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. מכלל זה יוצאים, כסא גלגלים או עגלת נכים, המונעים לעיתים בכוח חשמלי או מכני, וכן גם מדרגות נעות, אשר באלה – אין החוק מכיר כרכב מנועי, לצורך הגדרת תאונת דרכים. חשוב לציין כי שימוש ברכב מנועי איננו רק עצם הנסיעה ברכב. גם כניסה לרכב, ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו, גרירתו, הטיפול ברכב, התדרדרותו או התהפכותו, התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או ממטענו, בין תוך כדי נסיעה ובין ברכב עומד – כל אלה ייחשבו לשימוש ברכב מנועי, וכאשר נגרם נזק גוף עקב שימוש כזה, הרי שמדובר בתאונת דרכים והנפגע יהיה זכאי לפיצוי ע"פ החוק.

ש. מי נחשב כנפגע בתאונת דרכים?
ת. נפגע תאונת דרכים ייחשב כל מי שסבל נזק גוף עקב התאונה – הולך רגל, נהג הרכב או נוסע ברכב. יודגש כי נזק גוף אינו רק פגיעה פיזית נראית לעין, אלא גם פגיעה נפשית. גם מקרים בהם נהרג אדם כתוצאה מתאונת דרכים, יהיו "התלויים" בו זכאים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והם נכללים בהגדרת נפגע לצורך חוק זה. כ"תלויים" ייחשבו מי שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח לפרנסתו ובכלל זה, בן זוג, אישה, ילדים ולעיתים הורים. יצוין כי לאחרונה הוכרה אף "ידועה בציבור" כ"בת זוג" לצורך החשבה כ"תלויה" במנוח. כך לדוגמה, משרדנו עסק כבר במקרים זהים, ביניהם, תביעת עיזבון תלויים שהוגשה ע"י ידועתו בציבור של המנוח, התקבלה ע"י ביהמ"ש ונפסקו לה ולבנה קצבאות שארים מהמל"ל ופיצוי שנעמד מעל 1 מיליון ₪.

ש. אדם נפגע בתאונת דרכים, מה עליו לעשות כמהלכו הבא?
ת. הטיפול הראשוני לאחר התאונה הוא החשוב ביותר. הנפגע עקב תאונת דרכים זכאי לקבל טיפול רפואי ראשוני על ידי צוות רפואי של מגן דוד אדום, אשר לרוב מפנה את הנפגע מזירת האירוע לבית חולים סמוך על ידי אמבולנס. הן הטיפול הראשוני בזירה, והן הפינוי באמבולנס ממומנים על ידי חברת הביטוח. טיפול זה חיוני מאוד לנפגע, וזאת כדי שניתן יהיה לאבחן חבלות, פגיעות, שברים, גם אם הן לא נראות לעין. ברוב המקרים, לאחר השחרור מבית החולים יש לפנות ולעדכן את רופא המשפחה בקופת החולים בה הנפגע חבר, על קרות תאונת הדרכים, וכן על הבדיקות, הטיפולים וההמלצות שניתנו לנפגע בבית החולים. יש להקפיד ולהעלות בפני רופא המשפחה את כל הכאבים והמגבלות מהם עדיין הנפגע סובל. כמו כן, במידת הצורך, על הנפגע לבקש הפניות מתאימות לרופאים מומחים במסגרת המשך הטיפול הרפואי. בדרך כלל, נזקי גוף מתגבשים לאחר זמן מה מיום התאונה. לפיכך, חשוב לאסוף ולשמור את כל המסמכים הרפואיים והקבלות בגין ההוצאות. על בסיס כל המסמכים והאישורים הרפואיים שנאספו במהלך הטיפולים השונים (כגון: מסמכי אשפוז, צילומים, בדיקות CT, MRI, בדיקות ראיה, שמיעה, EEG, וכו'), וכמו כן, קבלות על קניית תרופות, עזרים רפואיים וכו') – ייפסק גובה הפיצוי הכספי. ויודגש, תביעת הפיצויים תקום ותיפול בהתאם לאמור במסמכים הרפואיים השונים שנאספו. וכמובן, חשוב ביותר, יש לגשת למשטרת ישראל ולדווח על תאונת הדרכים ולקבל אישור המפרט את הפרטים של כלל המעורבים בתאונה, לרבות מקום ומועד התאונה, פרטי הרכבים, פוליסות ביטוח, פרטי הנהגים ופרטי הנפגעים. הצגת אישור זה בבית החולים מזכה בטיפול הראשוני ללא תשלום. בנוסף, יש להעביר אישור זה לחברת הביטוח – ללא אישור זה, נתקשה לקבל פיצוי מחברת הביטוח.

ש. באיזה שלב כדאי לפנות לעורך-דין לאחר תאונת דרכים?
ת. רצוי כי הפנייה לעורך דין לתאונות דרכים, תהיה בשלב מוקדם ככל האפשר. עם זאת, פנייה לעורך-דין ופתיחה בהליכים מול חברת הביטוח במקרה של תאונת דרכים, אין משמעם כי התיק בהכרח ייגמר כ"כ מהר. בפועל הלקוח הוא זה שמחליט על מועד סגירת התיק, כמו על פתיחתו, וזה יסתיים רק עם הסכמתו לחתום על שטר הסילוק של חברת הביטוח. עם זאת, פנייה מיידית לעורך-דין חשובה במקרים רציניים, כאשר ברור לנפגע כי הוא עלול להיות "מושבת" מעבודה למשך תקופה ארוכה וכי צפויות לו הוצאות כבדות בתקופה זו. בשלב זה יוכל הנפגע לקבל מעו"ד הדרכה וייעוץ מבעוד מועד לגבי הדרך הנכונה לטפל בתיק: בפניותיו לרופאים, בהתייחס למקום עבודתו, ובכל הנוגע לפנייה לגורמים נוספים (כביטוח הלאומי), בכל הנוגע לקבלת סיעוד ועזרה בבית,ועוד. ברוב המקרים האחרים, כאשר הפגיעה אינה קשה, והמאושפז חוזר לאיתנו ולעבודתו תוך תקופה קצרה, אך המצב הרפואי עדיין אינו סופי, ניתן בהחלט להמתין עד אשר מתגבש המצב ורק אז לפנות לייעוץ משפטי, על מנת להמשיך ולכלכל את הצעדים. פתיחת התיק עם זאת בחב' הביטוח כבר בשלב הראשוני, ולאחר קבלת מכתב הדרישה הראשוני, יחסוך בעתיד חודשים רבים של טיפול לאחר שחב' הביטוח מבחינתה תסיים בינתיים את בדיקותיה הראשונות לגבי עצם האירוע וחבותה הביטוחית וכדומה.

ש. על אילו סוגי פגיעות ניתן לקבל פיצויים בעקבות תאונת דרכים?
ת. כל פגיעת גוף, קלה או חמורה, מזכה בפיצוי כספי מחברת הביטוח. על מנת להוכיח את הפגיעה יש להמציא לחברת הביטוח מסמכים רפואיים אשר בהם מתועדת הפגיעה. גם פגיעה נפשית בעקבות תאונת דרכים הנה פגיעה המזכה את הנפגע בפיצוי ואף אותה יש להוכיח באמצעות תיעוד רפואי.

ש. האם יש להוכיח מי אשם בתאונת דרכים כדי לקבל פיצוי כספי?
ת. לא, לפי החוק הישראלי אין כל צורך להוכיח אשמה בתביעות פיצויים בשל נזקי גוף בתאונות דרכים. אשר על כן, גם אם אדם עבר באור אדום, עדיין מגיעים לו פיצויים בלא כל קשר לאשמתו.

ש. האם ניתן לקבל "על חשבון" חלק מהפיצוי שמגיע בסוף התביעה, עוד בטרם נסתיימה?
ת. במקרים מסוימים אכן ניתן. כשמדובר בפגיעות יחסית קשות, כגון שברים ומגבלות אחרות שמגבילות את הנפגע בחיי היום יום ואי יכולתו לשוב לעבודה, ניתן לפנות בדרישה לחברת הביטוח שנקראת "דרישה לתשלום תכוף", אשר לפיה מפרטים את הוצאות המחייה הרבות, הן לעבר והן לעתיד, ומבקשים תשלום שנחוץ למחיית הנפגע.

ש. האם לעבר הרפואי הקודם של נפגע עקב תאונת דרכים יש השלכה בדבר גובה הפיצוי הכספי אותו צפוי לקבל עקב תאונת דרכים ? 
ת. אכן כן. מי שהחל לסבול לראשונה מגבו, לדוגמא, עקב תאונה (תאונת דרכים או כל תאונה אחרת), וסובל בגינה ממיחושים ואף ממגבלות שלא סבל מהם בעבר – דינו שונה ממי שיש לו רקע רפואי עשיר קודם, ואשר התאונה החמירה לכל היותר מצב קיים.

ש. לפי אלו קריטריונים יקבע סכום הפיצוי?
ת. סכום הפיצויים המגיע לנפגע נקבע על בסיס ראשי נזק, לדוגמה: כאב וסבל – ( נזק שאינו ממוני), נקבע ע"פ הסכום הקבוע בתקנות, בחישוב שיעור הנכות הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז בגין התאונה. ראשי נזק נוספים הם אובדן כושר השתכרות והפסדי שכר, הוצאות רפואיות – הוצאות עבור עזרת הזולת וסיעוד – הוצאות ניידות – הוצאות בגין התאמת דיור – הוצאות משפט –תשלומי ביניים עד לסיום המשפט. יודגש כי קיימת התאמה מלאה, בין סוג הפגיעה והפיצויים. לאמור למשל, פגיעה במפרק ירך, תגרור פיצוי ועזרה במשק בית לעתיד ובניידות לעתיד.

ש. מה דין הפיצוי בתאונת "פגע-וברח", או כאשר לנהג הפוגע לא היה ביטוח ו/או רישיון?
ת. במקרים בהם אין חברת ביטוח או שחברת הביטוח אינה ידועה, היינו- במקרים בהם לנהג לא היה ביטוח ו/או רישיון, מופנות כל התביעות אל גוף שהוקם ע"פ חוק ושמו "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, אשר פועל כחברת ביטוח רגילה לכל דבר ועניין.

ש. מה הדין לגבי אדם שנפגע מאחור ע"י רכב אחר עת עמד ברמזור אדום – האם עליו לתבוע את הביטוח של הרכב שפגע בו?
ת. לא, לפי החוק הישראלי, התביעה שלו במקרה של תאונת דרכים (בפיצוי נזקי גוף) היא תמיד נגד חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה ולא כנגד הביטוח של הרכב שפגע בו, גם מקום שהוא זה שהיה אשם. עם זאת, חשוב לדעת שבביטוח חובה אין השתתפות עצמית של אותו נפגע בפיצוי ואין השפעה על פרמיות הביטוח לשנים הבאות.

ש. מהו המועד המקסימאלי במהלכו אדם אשר נפגע בתאונת דרכים יוכל לתבוע פיצוי בגין כך?
ת. תביעה נגד חברת הביטוח לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לנפגע בתאונת הדרכים תתיישן בחלוף 7 שנים מיום אירוע התאונה או קרות הנזק. במקרים והנפגע הינו קטין, התביעה תתיישן 7 שנים לאחר שהגיע לגיל 18, קרי, בהגיעו לגיל 25. למרות האמור, מומלץ לא להשתהות זמן רב מדי לאחר תאונת הדרכים, אלה להגיש את התביעה לאחר שהנזק של הנפגע התגבש, מצבו הרפואי התייצב, ונראה לא תהיה בעתיד כל החמרה הנראית לעין במצב הבריאותי ו/או הנפשי. חשוב לדעת כי מרוץ התיישנות התביעה נפסק רק עם הגשת התביעה לבית המשפט, ופניה אל חברת הביטוח אינה עוצרת את תקופת ההתיישנות. כמו כן, חשוב לציין, כי בתביעות לקבלת תגמולי ביטוח המגיעים בגין פוליסת ביטוח (כגון ביטוח חיים, ביטוח אבדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות וכדומה – קיימת תקופת התיישנות מקוצרת, של שלוש שנים בדרך כלל. לפיכך, נפגע אשר עומדת לו האפשרות לתבוע גם תגמולי ביטוח מעין אלה, חייב לשים לב שלא לאחר את המועד).

ש. מהו כתב קבלת וויתור ושחרור?
ת. חתימה על כתב וויתור ושחרור הינו טופס הסכמה לסילוק התביעה, לאחר חתימה על טופס שכזה אין דרך חזרה. טופס זה מהווה וויתור על תביעות עתידיות גם עבור נזקים בהקשר של תאונת הדרכים, ואף על נזקים שלא ידוע לנפגע עליהם ביום החתימה. לכן, חשוב להתייעץ עם עו"ד בקיא בתחום הנזיקין על מנת לבחון את המקרה הספציפי של הנפגע ביחס ישיר לפיצוי המוצע, בטרם החתימה על הטופס הנ"ל.